וכבר שבוע חדש

ועוד שבוע עבודה קשה לפנינו. הי כולם, יש כבר התחלות חדשות ובצבוצי עלים וגם פריחות. אתמול ושלשום היה באזורנו אובך כבד במיוחד. הבחירה שלי הייתה לצאת לצלם אותו. התמונות יועברו לפעילי איכות הסביבה. עוד שבוע עבודה קשה לפנינו. ועלו בי תהיות - בחרתי לשתוק מול הבחורה שהרגשתי מולה חנק רגשי קיצוני. הבנתי שהפער בין האישויות שלנו אינו ניתן לגישור ועל ניסיונות שיח אשלם מחיר כבד. בטיפול הומלץ להתרחק מאד. ככל שהתרחקתי - כך גם חטפתי. כאילו אני חייבת משהו. כאילו אני הפוגעת. נאמר בטיפול גזלייטינג. נו. לעולם לא אדע אם יכלה להיות 'סגירה' רשמית. להבדיל, אך יש הקבלה, גם מול אמא היה עיבוד בתוכי בלבד. לא היה עם מי לדבר. וזה קצת בודד ועצוב ואולי פחות שקט. שבוע טוב, סוריקטה