שוב סוריקטה...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

07/01/2026 | 20:16 | מאת: סוריקטה

הי כולם, ברוך השב אודי. מאד רוצה לשתף במשהו מטריד שאיני יודעת איך להתמודד איתו. רשמתי בעבר על הבחורה שמציקה בשאלות חודרניות, בחטטנות במסווה של דאגה ועוד. היא מטפלת גופנית אלטרנטיבית במקצועה. היא גם נגעה בי טיפולית בהתחלה והפסקתי את זה אחרי חוויות ראשוניות. השאר המשיך. היא קבעה שאני מוגדרת כחברה שלה. תכלס השתמשה בי לצרכיה, לא הייתה הדדיות והיה גזלייטינג. זה נאמר בטיפול שלי. רשמתי לה לפני כמה שבועות טובים בעדינות שאני מבקשת שקט. מאז היא מתפרעת ורושמת הודעות שאני חווה שמגיעות מרגשות מאד תוקפניים שלה. בעיקר היעדר היכולת לשאת אי וודאות. כמו כן, היא רשמה לי בעבר הודעות שלא כותבים לאף אחד. וגם אמרה ועשתה במציאות דברים שלא אומרים. או שהם עבירות אתיות. היא העזה. ואני שתקתי. להודעות הנוספות אחרי בקשת השקט שלי לא השבתי. אין לי מילים יותר. חלף זמן והיא אשכרה הגיעה עד אליי ודפקה לי הדלת מספר פעמים. אין לה מושג שכל הדינמיקה על פני שנים הובילה אותי ממש לקושי נשימתי והקפיצה את החרדות שלי לשמיים וחנקה אותי. אני לא מצליחה לקחת מרחק ולא יודעת איך לעצור את זה. היא לא מאפשרת הפרדה. ולא היתה ביננו שום התחייבות בקשר. כלום. הכל במיינד שלה. תפקיד שהיא השליכה עליי ואני ממש לא רוצה אותו. גם ביקשתי שקט. גם הפסקתי להגיב בוירטואל. המטפל אמר שהעניין מתדרדר מכיוונה. היא ממש מאשימה אותי במצבה, מצפה שאווסת אותה או משהו. מה אני עושה? אני פוחדת להראות את עצמי. להיות שותפה בקהילה, כי היא שם. אנחנו גרות באותה סביבה. כן. זה יגיע גם לשיחה עם איש הנפש שלי. סוריקטה

הי סוריקטה, קודם כל - טוב שזה ידובר עם איש הנפש (שמכיר טוב יותר את ההקשר). בגדול, יש שתי אפשרויות: חסימה פסיבית ושמירה על הגבול, או עימות ישיר. לכל אחד יתרונותיו וחסרונותיו... אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית