איזה שעות מעצבנות

איזה יום... הי כולם. בעבודה היה על העוקם. רק חזרתי ולא נשאר לי זמן ומחר מתחיל מוקדם מאד. הסיפור עם הבחורה ההיא בשילוב עבודות פינוי שבצעתי העלו לפני השטח רגשות קשים של פעם. של אסור להיות אני. שצריך לשמור הכל בפנים ולספוג את הרעלים. רק כדי שהיא תישאר מווסתת. אה. והתעוררתי היום לפני שלוש. am. מחר יום חדש, וגם שנה אזרחית חדשה, אבל זה לא חג שלנו. סוריקטה