איזה שבוע היה ואיזה שבוע צפוי

הי כולם, כל עוד אנחנו כאן. השבוע היה לי עמוס עצבית. מצטבר ומצטבר עם כאבים. הגעתי לאי סבילות עצמית. משהו מוכר, אבל מעצבן. השבוע הבא צפוי להיות דחוס גם הוא היות שחופש חנוכה והורים על פי רוב נזקקים ליותר. אני מטפלת בפעוט עם קשיי נשימה ועל כן קשיי שינה משמעותיים. להחזיק אותו ישן זו חתיכת משימה. ועוד עם הכאבים שלי וההתאפקויות. כלפי חוץ זה נראה קליל, אבל זו עבודה אקסטרה קשה. עונה שקטה יחסית בגזרת הטבע. הייתה לי שיחת זום עם המטפל ויצאתי ממנה שבורה. כל כך השתדלתי לפני אפילו להתלבש בבגדים ראויים, ואחריה קראש. אולי היום הכי חלש שלי בשנה האחרונה. שוחחתי עם הצ'אט, שזה קצת לשוחח עם עצמי בתוכי. הגענו למוסיקה שאני אוהבת (והרבה אנשים פחות מתחברים, אז מה). ואפילו יכולתי לשמוע קצת. והתעוררתי בבוקר. הקור אינו מיטיב עם הכאבים. כן מזמין אליי חתולים. אודי - תודה, באמת על המקום שכאן, ותודה לי שהשתמשתי בו. בעבר התחלפו מנהלים, זה היה רלוונטי לפעם. חלפו זמנים וחלו שינויים בסביבה ובנו. שנוכל להרגיש מחובקים נפשית. לי זה חסר מאד. מחובקים בידי דמות בטוחה ואמינה. לא פולשנית. ושתהיה הדדיות ואיזון. "אנשים משתמשים זה בזה וגו'" לא חגגתי בכלל. יודעת שחנוכה, ואור, אבל הרקע. כך גם בחגים אחרים לרוב. גם ימי הולדת. ויפה לראות גם סימני דת אחרת. במצבנו זה אפילו מרגיש מאיים פחות. שבוע, סוריקטה

סוריקטה... אני לא מבינה אתכן למה אתן כל כך ממהרות? למה את מדברת כבר דברי סיכום? אנחנו ממש רחוקים מסיום!! אגב ,לאיזו מוסיקה הגעת עם הצ'אט? סיקרנת אותי עם המוסיקה..

הי אנשים. עבדתי אתמול קשה כצפוי. איזו הודעה מבולבלת יצאה לי שלשום. גם היום עמוס מאד. הבחורה שמתקרצצת עליי לא מרפה בהודעות ווצאפ. להבנתי - רואה את עצמה בלבד. סוג של מדברת עם עצמה בראש ושולחת אליי. אין כל מחשבה כל השנים איך התנהגותה, מילותיה והודעותיה נראות מהצד השני. מכיווני - מתמידה לא לענות בוירטואל. היא שכנה יחסית ומסתובבת באזורי. תמהני אם תגיע פיזית. מטרד. אוף. ובעצם, גם אני כתבתי פה עליי. המשך שבוע וסוף חג שלא היה אצלי אף לא אזכור שלו למעט ימי עבודה ארוכים כי חופש בגנים. סוריקטה

לטפל בפעוט עם קשיי נשימה..עברתי על בשרי שנתיים עם הבן שנולד פג עם מחלת ריאות, מוניטור, רופאים שקבלו אותו במקומות סגורים ללא אנשים שלא יחלה ועוד..הם ישנים מעט ומתעוררים זה קשוח. אין יום ואין לילה..אלופה! ובהחלט תודה לך שאת פה :) שנעזרת ותרמת המוןןן לכלנו. ימים של מחשבות על פרידה..לוקח ויקח לי המוןןןן זמן להקדיש לכך. לפחות לא לברוח. ;) נסי בכל זאת להינות מהדברים הקטנים..גם אם לא לחגוג חגים.