שבוע חדש
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי אנשים יקרים, אתמול בערב ללב שלי היה קשה להחזיק. אחי החולה בסרטן - מצב המיינד שלי בהלם. הלם הוא מוכר. לאחרונה, כך סיפרתי, התבייתה עליי מישהי שמבחינתה כוונותיה טובות והיא נהדרת, אבל בשיתוף בתוך הטיפול ובמקומות נוספים מדובר בקשר רעיל ומטריד מאד עבורי. להבנתי ומהתייעצות - היא מאד לא מודעת עד כדי שיפוט לקוי ומאד עיוורת. היא בטוחה שההיפך הוא ושכולם טועים ושיש לה ראיית על והיא מיוחדת. היא אשת מקצוע טיפולית (אלליי), אבל לא אעשה לה שיימינג. זה יותר יעיד עליי וגם ייצור בעולמי בעיות. מנסה לתפוס מרחק באופן עדין בלי לחטוף אגרסיות, שגולשות ממנה לכל עבר, בהרבה שתיקה, ללא יוזמות חדשות. מעניין שהבנתי שמשהו מאד לא תקין מזמן ובכל נשארתי ב'קשר' (רשמתי בטעות שקר בהתחלה...). אך רק בהדרגה ניסיתי לתפוס מרחק. היא עדיין מנסה להיאחז בי בשיניה. איני מחזירה אגרסיות כי מניחה שהיא תאהב אש וריגושים, וגם לרוב אני כזאת וגם צופה מלחמת השלכות מיותרת ומכאיבה. המטרה לשמור על עצמי ולהתגאות בזה. ממשיכה בעבודתי הקשה. אתמול גם תמכתי בחברה ותיקה עם קשייה. ממשיכה לטפל ביצורים. המצב במדינה גם הוא בלתי אפשרי. שבוע, סוריקטה