היי כלם...ואודי יקר.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מזל טוב סוריקטה ובמבי יקרות!!! החודש שלכן ;) אני בדילמות..בטיפול עד שאחליט לסיים כי כשאחליט זה יהיה סיןם לתמיד. לא עוד לקבוע פגישה אפילו לא פעם ב. כי אין קליניקה יןתר. היא לא תטפל יותר כי החליטה שמספיק עבורה.. אז הדילמה האם להכנס,לעומק שוב..נכנסנו קצת לעומק ואז נוצר מצב שאני זקוקה לה. ואני לא רוצה זאת יותר. אני בדילמה איך אדע מתי אני סיימתי גם...הרי לעולם לא יגמר אם לא אחליט בעצמי.. החלטנו יחד עד שנה אבל לכו תדעו.. קשה לי עם זה
מיכלי אהובה! תודה על הברכות, תודה שזכרת.. ולגבי הדילמה שלך.. אני קוראת והבטן מתכווצת לי.. אני עדיין נפגשת עם אמא צביה 3 פעמים בשבוע אבל זה כבר הופך לא מעט לפעמיים בשבוע בגלל שגם אמא צביה מתחילה לאט לאט להגיע למצב שאולי בא לה חופש.. מצד אחד גם אני מרגישה קצת חופש להפגש מפעם לפעם פעמיים בשבוע ולא 3 .. מצד שני קצת מפחיד אותי. בכל מקרה אמא צביה כבר אמרה לי שבשנה הבאה זה יהיה פעמיים בשבוע. קצת מפחיד אותי אבל התהליך באמת קורה לאט ויש בזה גם משהו מרגיע.. כשאת מתארת את המטפלת שלך לפעמים אני תוהה אולי זו אמא צביה ? שלך, במבי
הי מיכל, כמו שכתבת: שנה ולכי תדעי... וזה בהחלט קשה, אבל שיעור טוב. להזדקק למרות הפגיעות שיש בדבר. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
