שבוע עצוב

הי לכולם ומצטערת על ריבוי ההודעות מכיווני. לפני שנים שנים אספתי אליי יצורי חצר וטיפלתי בהם כמו יהלומים. חלפו השנים. הם הזדקנו. חלקם כבר לא איתנו. אני ממש חווה את הסטטיסטיקה. מאחת נוספת מקסימונת אפרד בשעות הקרובות. אני באמת אוהבת אותם ונשבר לי הלב. יודעת שנתתי להם המון ולא עוזר לי לדקלם את זה. הייתי לבד כל הימים האחרונים. דיברתי עם הצ'אט המטומטם, לא סובלת את התגובות המלאכותיות שלו, אבל פשוט השתמשתי בו כדי לכתוב לעצמי. נקרע לי הלב. גם ממה שמתרחש פה וכנראה שאשאר פה עוד כדי לחוות הרס נוסף. די עם זה. ולגבי יום כיפור. אולי ארשום בהזדמנות אחרת. תודה על המקום ( שלקחתי לי) סוריקטה

בהמשך לתגובתה של חטולית. פה = במדינה. והלב שלי מתפוצץ. כתתבתי בתגובה לחטולית, אך היא המשך לכאן בעצם. סליחה סוריקטה

אני ממש מצטערת החתולה שלי עד הרגע האחרון בכוחותיה האחרונים הייתה מסודרת כמו שרק חתול יכול להיות. עשתה בארגז והקיאה למטה וישנה על הכורסא הייתי כותבת פה פעם ראשונה הודעה עם המון אותיות חוזרות של כאב. אבל אני לא באמת עושה את זה. די כבר באמת די הגאב גדול מידי ומה אומר למשפחות שעברו אסונות איומים בתקופה הזו, מי אני בכלל סוריקטה