מחשבות טורדניות על פגיעה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום אני בן 32 נשוי ואבא לילדים אחרי הצבא אובחנתי עם חרדות.ומחשבות טורדניות מטופל בתרופות והייתי בטיפול שיחות לאורך השנים, סך הכל אדם יציב ומתפקד אבל מאופיין בדאגות יתר המלחמה עם איראן הגבירה את עצמת החרדה ואיתה מחשבות טורדניות ישנות שהיו לי פעם על אובדן שליטה, פגיעה באחרים ובי . בתקופה שהחזקתי הנשק מהעבודה הישנה היו לי פחדים שאאבד שליטה ואעשה משהו רע ונחרדתי מזה וביקשתי לעבור לעבודה ללא נשק אין לי נטיות אבדניות וגם הפסיכיאטר והפסיכולוגית שלי שוללים שאלו רצונות אמפתיים אני כרגע בתהליך לרישיון נשק ושניהם (המטפליםלא ראו כל פסול בכך בפנים אני יודע שאני לא סכנה לאיש ולא רוצה לפגוע באף אחד להפך תמיד סלחתי מאלימות אבל איך.מתמודדים עם הפחד התמידי להשתגע/לאבד שליטה/ להתעצבן על משהו טריוויאלי ולצאת מפרופורציות (יש תרבויות התנהגות בארץ שמכעיסות אותי מאוד כמו רגליים על הכיסא ברכבת ואני רותח מלראות את זה אבל במקביל ברור לי שלא אפגע באף אחד בגלל שטות כזו) עצם המחשבה שקיימת שבכלל יש לי פונקציה כזו בראש (לדמיין פגיעה בי או באחר( מפחידה אותי למוות
שלום אור, פנטזיות תוקפניות זה בסדר, כל עוד יכולת הויסות שלך טובה. ביהדות מה שקובע זה ההתנהגות ולא המחשבות. מה שאת המתאר נשמע לי קשור לחרדות אובססיביות (שנוגעות בקושי לחוש תוקפנות). אתה בטיפול, והמטפלים מכירים אותך, אז זה מרגיע. לגבי נשק - יש נהלים די ברורים לזה, ומשער שאפשר לסמוך על המטפלים שלך. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
