יום חמישי.. וקצת ריק פה...

גם ככה ריק לי קצת. בכל אופן אעבור עם הפסיכו למקום חדש,שבו תקבל רק פעם בשבוע..עד שתפרוש לגמריי. שוחחנו על כך. יש עוד זמן ותתן זמן כמה שאצטרך. נו טוב.."שום דבר אינו נצחי"- משפט שלה להרבה דברים. אז יהיה לי עצוב אם זה יהיה במקביל גם פה. בינתיים ילדים חדשים בגן, ימי הסתגלות קצת קשוח למתוקים וגם לי ולצוות ;) אני עייפה וגם קצת מרוקנת. קשה להסביר..הרבה הכלה בימים של תחילת שנה אז המשאבים מופנים לגן. ועוד מעט חגים...מתיש רק לחשוב על זה. צריכה להניח פה קצת את הראש ולנשום...ואולי שיר רגוע? יש לך בשבילי אודי? אשמח אם תחשוב על משהו....

תודה ;) אכן משתדלת שיהיה לי "פסק זמן" כנראה עם הגיל מותשים יותר..

הי מיכל, מצחיק שאנחנו כותבות על הגיל. יש בזה משהו. אצל נשים (פשוט כי מוכר לי יותר) ספציפית סביב גיל חמישים ומעבר אני שומעת הרבה אזכורים של מיחושים ועייפות. רשמתי בהודעתי החדשה שבשנה הקודמת כנראה עברתי את הגבול במאמצים, האמת שדי ככה תמיד, אף שאני מנסה איכשהו לשמור עליי, אבל הכל יחסי. בכל אופן, השנה שוב הורדתי הילוך. איכשהו גם זה לא הכי מדויק. אבל בינתיים. סוריקטה