התקופה

הי אנשים, התקופה תקופה אסונית. הזמינו אותי בסוף השבוע לחגוג אירוע משפחתי במקום מיוחד. יש בי קול שזועק שעכשיו לא מתאים. הכי לא מתאים. איך זה בכלל שהעולם ממשיך להיות סואן ופעיל במקביל. כאילו כלום. ועוד חגיגות. מחשבה שמאפיינת שורדי שואה וגם דור שני. בפועל - כן אלך, כי זו חגיגה עבור אחד האנשים היקרים ביותר בעולמי. ושוב לרגע לא אהיה סינדרלה. רק חצי. לא יודעת איזה מחיר אשלם אחר כך. רגשות מבולבלים. סוריקטה