הייתה פגישה כנה.........

היי, הייתי נסערת. דברתי עם המטפלת בפגישה, תראו היא אישה מבוגרת, כלומר היא בגיל פנסיה כך שביקשתי כנות על צמצום שעות העבודה שלה ותארתי לעצמי שבטח היא רוצה לצאת לפנסיה.. היא אמרה שכבר שנה היא לא מקבלת מטופלים חדשים, אז אמרתי שהיא מחכה שכלם יסיימו ;( לא הכחישה..כן, היא אמרה שהיא לא מאיצה אף אחד וכמה שיקח. הייתה ממש כנה. אמרה שברור שאם היא תחליט להפסיק מעצמה היא תתן מספיק זמן לפרידה כמובן. בנתיים היא מקבלת יומיים בשבוע, הטיפול עובר למקום אחר. אני רוצה טיפול לנצח איתה! ממש כזה בלי סיום. אבל ממש ממש מבינה אותה, היא אמרה שהייתה רוצה להיות מסוגלת למשל לטוס לחו"ל לאיזה חודש או משהו כזה, יאמר לזכותה שהחופשות שלה מקסימום שבועיים לא יותר, מעולם לא לקחה חופש ארוך. היא כזו מחוייבת..וכשבאתי אליה זה היה דרך קופ"ח היום זה פרטי. והיא מקבלת רק פרטי כך שלאט לאט לא תמשיך לטפל...חשבתי שהיא מאלה שירצו לטפל לנצח- לא באמת ;) אבל לא יודעת. אז לזה היא התכוונה במצמצמת..אוףף. קראתי את סיפרי יאלום, הבן אדם לא הפסיק לקבל מטופלים המון שנים..ככה דמיינתי אותי איתה ;) מצחיק. טוב, יקח זמן אולמ עד שאפרד ממנה בנתיים אבל זה עצוב לי ממש. ומצד שני משמח אותי שהיא רוצה להקדיש זמן לעצמה- מגיע לה!!! וגם יש לה נכדים והיא בטח רוצה להקדיש גם להם זמן...אני זו שבחרה מטפלת מבוגרת ממני מלכתחילה כי רציתי מישהיא מנוסה.אז מקווה שיקח זמן עד הסיום שלנו..רוצה להיות המטופלת האחרונה שלה שתסגור את האור, חחח. אני שמחה שדברה איתי ממש בכנות על כוונותיה, לפחות זה.

הי מיכל, אהבת האמת היא דבר נדיר, בעיניי. על הכאב, לעתים קיצוני אפילו, שבה. גם אני, או חלקים בי - כנראה מדויק יותר, כפי שהבנת, מתנגדים לפרידה 'רשמית'. ונפרדנו ולא נפרדנו - זה אולי את המצב. ובסוף תמיד נפרדים... נפרדוּת אותו שורש. יש לך מטפלת מתוקה סוריקטה

הי אודי, מה שרשמת, אתה ומיכל היקרים, מזכיר לי שהמטפל שלי אמר שהוא לא יהיה האחרון שיכבה פה, במדינה, את האור. והנה הוא באמת עבר עם משפחתו. אני עדיין בהלם שכתבתי את זה. ממנו מקבלת את הרושם שהמדינה הלכה, ונסחפת עם הייאוש ואולי המרירות. אתה משדר קצת שונה. כמו כן, הוא ומשפחתו גם כך כל השנים על הקו בין חו"ל לכאן. מקווה שיישאר אור. יישאר? השמש תישאר. ויחיו כאן בני אדם ככל הנראה. איך? שאלה. סוריקטה