שבוע, יום ראשון

הי ושבוע מתחיל, מוקדם כרגיל, מספר פעמים - אתמול ושלשום ניסיתי להיכנס לכאן והעליתי חרס בידי. הנה הצלחתי. ראשון ט באב. לשאלתך אודי - אכן יש קשר בין החרדות פרידות. יודעת זאת. מרגישה פרוצה ופגיעה במיוחד וחוששת ששוב אשען כביכול על דמות שאינה מיטיבה עימי, להרגשתי, אלא מכאיבה מאד. חודש של עבודה קשה מאד לפניי. והסיפורים בחדשות - מפוררים את הנפש. 'אתם לא לבד, אנחנו אתכם' מכריזים - אבל במקום כלשהו וגם בהיות עדים מזדהים ותומכים ומאד, החוויה בסדר גודל שלה על הבשר שעוד נותר, עם נותר, בודדה מאד. יום חורבן וכאילו גם יום רגיל. 'התרגלנו' זה נורא. סוריקטה