לא הכי מרוצים מבן הזוג החדש

שלום, ביתי (בת 30) התגרשה לפני כשנה , בחצי שנה האחרונה היא הכירה בחור ונראה שהדברים הולכים לכיוון רציני , בשבועיים האחרונים הם עברו לגור יחד אצלו בבית. אנחנו רואים את הבחור פעם בשבוע כאשר הם מגיעים אלינו לארוחת ערב בשישי. הבחור עבר ילדות לא קלה, מגיל 12 לא נמצא בקשר עם הוריו, היה בבתי אומנה וברחובות עד שבגיל 17 אומץ על ידי משפחה. ניכר עליו שהוא בחור טוב, אך עם הרבה "עניינים" כשאנחנו נפגשים הוא לא מרבה לדבר רק אם אנחנו פונים אליו, הוא עצמאי ועובד בעבודה לא משהו. על פניו נראה שלבת שלי טוב איתו, אך אנחנו כהורים לא הכי שמחים מהבחירה , אנחנו מודעים למורכבות של הנושא המשפחתי שקיים ואף חוששים מכך שזה ישליך בעתיד על היציבות ועל הקשר הזוגי שלו ועל המשפחתיות שתהיה להם (במידה ויחליטו למסד את הקשר- נראה שהם בכיוון) כן חשוב לי לציין שהבחור הולך לטיפול אצל פסיכולוג. יש המון דברים שלא נראים לנו .(מאוד קשה לו לקום בבוקר, הוא חסר בטחון, לא מדבר עם ההורים שלו ) מכיוון שהוא מגיע רק פעם בשבוע לשעתיים אנחנו לא ממש מכירים אותו לעומק ולבת שלי יש קטע כזה שהיא דיי מיפה דברים לפעמים. מצד אחד אנחנו לא רוצים להוריד לה את הביטחון ולעלות בה ספקות-גם כך הערך העצמי שלה נמוך כשהיא הולכת אליו נראה שטוב לה ומצד שני אנחנו דיי מהססים מכיוון שעם בעלה לשעבר היא סיפרה שהכל בסדר וגם לא ראתה את האמת שהייתה מולה. מה גם שהיא נכנסה למערכת היחסים החדשים דיי מהר (היא גם בטיפול) בנוסף הבחור מעשן סיגריות בכמויות, גם ביתי מעשנת ומאז שהיא איתו נראה לנו שעלתה בצריכת הסיגריות. אם הייתה איזו נקודת אור שתפסיק לעשן עכשיו הסיכוי קלוש. לא נעים לי לרשום אני כאמא הייתי שמחה לבחירה אחרת במיוחד אחרי מה שחוותה. לא רוצה שזה ישתמע שאני מבקרת את הבחור, ממש לא!! אני רושמת כאמא מודאגת לאחר שהבת חוותה גירושין לא קלים מה אני אמורה לעשות?