הי אודי - בהמשך ותודות ממש

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

11/07/2025 | 06:33 | מאת: סוריקטה

מעתיקה את תשובתי מלמטה - הי אודי היקר, נראה שהבנתי היטב את רופא הכאב. ועם זאת, הייתה לי תחושה (שעשויה להיות שגויה, אבל גם לא) שהיה עוד משהו מעבר. שדבריו אינם מדויקים עד הסוף. הצ'אט דיבר על רעב רקמתי. כלומר, חסרים תזונתיים שפחות מאפשרים שיקום לשרירים ו/או לעצמות. הוא הגדיר זאת כמשהו שהוא מאד ביולוגי, ואף קריטי בגיל המעבר לנשים ואחריו. ניסיתי כל מני כיוונים שחשבתי עליהם, וגם הם לא סייעו. די מייאש לחיות שנים בכאבים באמת קשים ומפושטים עד כדי כך שלא ידעתי בכלל מה המקור הנקודתי של הכאב והוא היה מאד לא מאותר. בדומה לכאבים הנפשיים שהגעתי איתם לטיפול. הכאבים מטרידים, העבודה בעומס יתר לא מקלה. אליהם מצטרפים כאבי הנפש, שתמיד יהיו, ותמיד תהיינה שקיעות מאד עמוקות. אבל לפחות גלים. ביצעתי שינויים תזונתיים בחודש האחרון, מה הניע אותי לכך - אולי הקטע שפתאום אנשים תופסים את עצמם כפחות שומרים עליהם בתקופה האחרונה, אולי איכשהו ניסיתי להצטרף, אבל לא בקטע של דיאטת ירידה במשקל כמו רובם, אלא בדיאטה מותאמת יותר. שורה תחתונה - תזונה. בנוסף, אני מסתירה. איני מתלוננת או מתנועעת בקושי, אלא להיפך. עושה קונצים של גמישויות וכוח והם מצליחים לבלף ועוד יותר לחזק את ההעוורה של הסביבה. אתמול שאלתי את עצמי איך אני נראית. עניתי לעצמי. שאני מסתירה את החלקים היפים. תודה, על ההכוונה להמשך כיווני המחשבה. הנה העתקתי את הודעתי למעלה, עם מעט שינויים. תהנה בים בשעות השקטות - איזה כיף. סוריקטה

הי סוריקטה, הסתרה אל מול המשאלה לצעוק בכל פה. שיראו, שישמעו. וטוב שהנכחת. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית