סוריקטה ,אודי,מיכלי,חטולית וכולכם אנשים יקרים!
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
את יודעת סוריקטה? אני מזדהה עם הפנטזיה שאת מעלה וגם מיכלי דיברה עליו באיזשהו אופן.. אני שותפה לפנטזיה.. מתחשק לי לגלות לכם את שמי, מתחשק לי שתדעו פרטים שאתם לא יודעים עלי כגון עיסוקי המרכזי עד לסרטן שחטפתי ולמרות שאני נקראת נכון לעכשיו מחלימה עדיין לא חזרתי לעבודה. מתחשק לי שתדעו איפה אני עובדת ופרטים נוספים.. בכלל מתחשק לי שנפגש ונכיר פיזית. יחד עם זאת יודעת שאאבד את המשהו הכל כך מיוחד, מוזר ,הזוי, החוויה הכל כך חד פעמית שאני חווה פה בפורום ויודעת שברגע שבאמת ניפגש 'הקסם' הזה יפוג... כן מבקשת לשתף אתכם בתרגיל אחרון שנתבקשנו לכתוב השבוע בעקבות מפגש הכתיבה שיונתן זך כיכב עם קטע הפרוזה שכתב בעקבות מות אמו. המרצה ביקש שנכתוב משהו עם נושא אחד שעשוי מפרגמנטים שונים כאשר יש רווח גדול בין כל פרגמנט .למעשה כל פרגמנט על 'דף' נפרד. כתבתי עכשיו ושלחתי למרצה לשם קבלת משוב והארות/הערות. אשלח גם לכם את הקטע שכתבתי עכשיו: אגב, זה ייתן על הדרך גם לך מיכלי תשובה לגבי הקשר עם בן זוגי... רִקּוּד זוּגִי יב' בתמוז תשפ"ה 8.7.2025 הַיּוֹם הוּא נָח אֲנִי אֶצְטָרֵף מָחָר הוּא אָהַב יָם הֲכִי אָהַב אֶת הַיָּם ב Copacabana אָהַב סַמְבָּה, אֲבָל הֲכִי אָהַב לַחְלֹם בְּהָקִיץ.. אָהַב לַחְלֹם בְּהָקִיץ הָמוֹן.. אַבָּא שֶׁלּוֹ avô כִּנִּיתִי אוֹתוֹ, לָעַג לוֹ וְאָמַר: הוּא חוֹשֵׁב שׁוּב .. חוֹשֵׁב .. כָּל הַחַיִּים עָסוּק בְּלַחְשֹׁב.. וְהוּא, רַק רָצָה לַחֲלֹם בְּהָקִיץ בְּשֶׁקֶט, שֶׁלֹּא יַפְרִיעוּ לוֹ לַחְלֹם בְּהָקִיץ.. וּכְכָל שֶׁהוּא חָלַם בְּהָקִיץ אֲנִי יוֹתֵר וְיוֹתֵר עָשִׂיתִי: שָׁטַפְתִּי בִּשַּׁלְתִּי קָנִיתִי כִּבַּסְתִּי גִּהַצְתִּי רַצְתִּי טִפַּלְתִּי שָׁבַרְתִּי תִּקַּנְתִּי נִקִּיתִי נָפַלְתִּי קַמְתִּי הוּא רָצָה שֶׁנִּזְדַּיֵּן בְּיוֹם רִאשׁוֹן, אֲנִי הִסְכַּמְתִּי בְּיוֹם רְבִיעִי. הוּא רָצָה לִישֹׁן בֵּשֵּׁנִי, אֲנִי בְּשַׁבָּת. הוּא רָצָה שֶׁנְּטַיֵּל בֵּשְׁלִישִׁי, אֲנִי בֵּרְבִיעִי. זוּגִיּוּת מוּזָרָה נִרְאֵית לָעוֹלָם.. הוּא רָקַד עַל זֶרֶת יָמִין שֶׁלִּי, אֲנִי רָקַדְתִּי עַל בֹּהֶן שְׂמֹאל שֶׁלּוֹ. אֲנָשִׁים יַגִּידוּ סוּג שֶׁל רִקּוּד מְשֻׁתָּף.. אֲפִלּוּ סַרְטָן חָטַפְנוּ כִּמְעַט בְּיַחַד. הוּא בְּרִאשׁוֹן וַאֲנִי שָׁבוּעַ אַחֲרָיו. הוּא קִבֵּל כִימּוֹ בְּשַׁעֲרֵי צֶדֶק, אֲנִי בַּהֲדַסָּה. אֲנִי קִבַּלְתִּי הַקְּרָנוֹת לְאַחַר חֹדֶשׁ, הוּא לְאַחַר שִׁבְעָה חֳדָשִׁים. בְּלֵיל הַסֵּדֶר נִרְדַּמְנוּ כִּמְעַט בְּיַחַד לְאַחַר הַמִּשְׁפָּטִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁמִּלְמַלְנוּ מֵהַהַגָּדָה. וְהַיּוֹם אֲנִי דּוֹרֶכֶת עַל בֹּהֶן רַגְלִי הַשְּׂמָאלִית גַּם עַל זֶרֶת יָמִין במבי
במבי - את מאד מרגשת - סוריקטה
וואו במבי, תודה על השיתוף, ריקוד משותף חיים שלמים, נתת לי תחושה של קצת זה לצד זה או אחד בעקבות השני ולפעמים בצל השני..אולי אני טועה... התכוונתי שההכרות פה בפורום אחרת, שונה...הפנטזיה שנפגש ונכיר ממש קיימת אצלי גם ומצד שני יש לי הרגשה שעליי יודעים יותר מכלם פה ואני צריכה קצת להעלם יותר מכאן או לחשוף פחות. לבינתיים אמממ. מוזר,שחזרתי.