אודי ,מיכלי וכולכם אנשים אהובים ויקרים!!

כן.. אנחנו צועדות זו לצידה של זו באופן מסוים כבר שנים רבות... הקטע של הפורום בכלל נשמע לי הזוי וחוויה חד פעמית.. הרי אנחנו למעשה בכלל לא מכירות, ייתכן שאנחנו חולפות זו על פניה של זו ולא מעלות בדעתנו שאת זו 'מיכל' ואני 'במבי'.. ויחד עם זאת יודעות לא מעט האחת על השנייה. גם העניין שאמא שלך נפטרה יומיים לפני בן זוגי איכשהו חרוט על ליבי.. אני הגעתי לאודי מס' חודשים לאחר שהתחלתי טיפול אצל אמא צביה שלאחר שבועיים הפך לטיפול של פעמיים בשבוע וכך הלך והתגבר עד שהגעתי אליה 5 פעמים בשבוע במשך 4 שנים ואז חזרנו ל 4 פעמים בשבוע ועכשיו אנחנו נפגשות כבר שנתיים 3 פעמים בשבוע הגעתי אליה מפורקת עד העצם. ולאודי הגעתי לאחר מס' חודשים בנובמבר 2009 ובהתחלה אודי בכלל חשב שאני בן.. לאחר שכתבתי שבמבי פצוע שוכב על האספלט וכו' כתבתי את החוויה הפנימית בגוף שלישי ואני כבר לא זוכרת בדיוק מה קרה אבל אודי יצא עלי בהודעה קשוחה וכואבת במיליון קמ"ש. ודווקא לאחר ההודעה הזו קרה משהו טוב.. התחלתי לכתוב פה בגוף ראשון ואודי תפס שאני בת ..ואני מרגישה שממש אבל ממש התקרבנו גם אודי ואני וגם כולנו.. במהלך כל השנים הייתי אקטיבית והיה גם איזשהו משהו משלים עבורי האנליזה עם אמא צביה והפורום עם אודי ,הרגיש לי מחזיק טוב. גם הקפדתי במהלך כל השנים לשתף את אמא צביה בתגובות של אודי ולמעשה יצרתי לי איזה סוג של 'אבא ואמא שיש ביניהם קשר ואני מוחזקת היטב על ידי שניהם' נשמע מוזר אבל כך זה הרגיש.. היום המצב הוא של קשר כל כך עמוק עם אמא צבי.. גם התגובות שלה אלי הן לפעמים של אמא דואגת, לפעמים אחות גדולה, לפעמים מדריכה ולפעמים חברה. קשר מאוד מאוד אותנטי. וזה מרגיש נפלא. איתך אודי קודם כל אני ממש ממש אוהבת אותך ואגב, הקשבתי להרצאה נפלאה שלך דרך האתר של גילי אגר ששלחה לי קישור.. באמת, פשוט קסם.. והנגינה שלך בגיטרה והמילים והשירים ששמעתי באמצעות הפייסבוק ויוטיוב.. מה אגיד.. חתכת כישרון שבולע את החיים :)) אני מלאה בהערכה עמוקה ותודה ענקית על הליווי המיוחד שלך באופן ההזוי הזה שלמעשה אם תראה אותי ברחוב אפילו לא תדע שאתה ממש מכיר אותי וכל כך עזרת לי.. פייר, העולם מרתק!!! ומה עוד? ראבאק.. בבקשה אל תסגור את הפורום הוא ממש ממש חשוב שלכם , במבי ואולי מתישהו אוציא ספר שירים אמא צביה ממש ממש מעודדת אותי באופן אקטיבי והאמת היא שגם המשוררים שלמדתי אצלם אמרו דברים שחיממו לי את הלב

היי במבי חקרה, אכן, מרתק המסע פה. ;) לי היה קטע עם אודי על השם מיכ..חח הרבה זמן הוא התעקש לקרוא לי מיכל ולא שם קטוע.ביקש שאעשה משהו עם השם הקטוע, הרגשתי ככה, קטועה לא שלימה, לקח זמן. באמת אפשר לעבור אחת ליד השניה בלי בכלל לדעת שזה אנחנו. יש בזה משהו שומר מאוד ואני אוהבת את זה למרות שאת בטח זןכרת שפעם פינטזנו על מפגש ואיך כל אחת נראית. עברנו הרבה, גם אני חושבת עלייך ועל איך זה לאבד בן זוג, קשה ממש. למרות שלא כ"כ שיתפת על זוגיות פה והייתי רוצה לשמוע..שיתפנו נכון, אבל אנחנו לא מכירות ברמת ההתנהלות,לא ברמת האדם הרגיל שכלם בסביבה שלנו מכירים לעומת דברים ברמת הרבדים הסמויים לכלם פה חשופים מוזר כזה, פה הם גלויים..קטע. גם בטיפול אני חושבת עד כמה היא מכירה ביום יום וכמה בעומק... אודי כישרוני ממש, גם אני שמעתי וקראתי דברים שלו ;) מקום חשוב וכן יהיה מאוד עצוב אם יסגר. אשמח לקרוא אותך אם תוציאי ספר שירים. נשמע מבטיח! בהצלחה

הי במבי היקרה, קשרים כפי שאת מתארת לא הצלחתי ליצור, גם לא עם המטפל, ואולי יש סיבה שהוא כל כך שמר על גבולות, כי אחרת, כך לדבריו, וגם מניסיון החיים שלי, זה היה הרסני עבורי. מאידך, זה עצוב, כי ישנה משאלה לקשר מרחיב כזה. אצלי יש פנטזיה ש אודי יעבור איכשהו בסביבה כשאני בעבודה עם תינוקי ומנגנת לו ואז רק אומר לו שאני סוריקטה מהפורום ומה שמי האמיתי וניפרד לדרכנו. פנטזיה נוספת היא שבסיום דרכנו המשותפת כן אספר מה שמי האמיתי (שם פרטי) ואולי גם שידע איך אני נראית במצב שטותי שלי כמו עמידות ידיים, למשל. ואפשר גם להשאיר לדימיון. סוריקטה