ושוב עולות התחושות הקשות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

26/06/2001 | 22:23 | מאת: Angel

הבדידות הפחד סף העצבנות הנמוך... סף העצבנות הנמוך... נראה לי שזה לא יעבור לי לעולם אנג'ל

26/06/2001 | 22:25 | מאת: Angel

נראה לי שיהיה לי מאוד קשה עד שזה יעבור...

27/06/2001 | 00:37 | מאת: שרה

angel אני מחפשת מילים, לא יודעת מה לומר. אני לא נמצאת כרגע במקום שאת נמצאת בו וקשה לדעת מה לומר. כל שאני יכולה לנסות הוא, לומר לך שתשתדלי לא להיות עצובה כי המחלה לא שווה את זה, ואם את צריכה שאני אטפל בפחד, קצת מכות יעזר נראה לי אז רק תגידי, השרוולים מופשלים..... :-) שרה

27/06/2001 | 02:19 | מאת: אורה

ניראה לי שהיום אני לא כל כך מעודדת שקועה באיזה ביצה משל עצמי קיבלתי את המייל ממך ולצערי המחשב נפל אני בטוחה שהיה שם משהו מקסים אז אני שולחת לך מראש אלפי תודות אם שתינו בודדות, א לפחות אנחנו שתינו שם וזה פחות נורא למה אביב החזיקה לך אצבעות היום? המסדר של היום עבר מחר את מתיצבת אצלי בתיבה עד 22:00 בפקודה שולחת לך ים של אהבה

27/06/2001 | 05:41 | מאת: אביב

אנג'ל יקרה.. קודם כל אהבתי מאוד את התיקון שלך, ואני חושבת שהוא הדבר שבאמת מעיד על השינוי שאת מתחילה לעבור, ועל התהליך שאת נמצאת בתוכו. וכן, רגעים של בדידות וקושי וחרדה ופחד סביר להניח שתמיד יהיו, מה שחשוב לראות, זה שבאמת קשה לצאת מזה, אבל אפשרי. את בדרך הנכונה התחלת, תדבקי בה. אל תתני לרגעים הקשים להפיל אותך. ורק בקשר לבדידות, זו גם בחירה שלנו בצורה מסוימת. תנסי לבחור אחרת, תנסי כן לשתף וכן להכניס אנשים לחייך ולא רק וירטואלים. אני יודעת שיש לך את האפשרות לעשות את זה, בכל מיני מקומות ודרכים, תשתמשי בזה. אל תתני לפחד ולחששות לחסום אותך. אם את לא יכולה עכשיו, רק תזכרי את זה איפה שהוא, וכשכן תוכלי, כן יהיו לך כוחות, תעשי עם זה משהו. שיהיה לך קל.. שלך אביב.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית