לא סובל נוכחות אחרים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
רקע: אלמן בן 68 חולה סכרת. בעבר איש חברתי מאוד. לפני כשנתיים התחיל להרגיש שאינו יכול לשהות בחברת אחרים. בתחילה לא יכול היה ללון אצל אחרים= ןכשלא היתה ברירה- ממש סבל מכך. לאחר מכן לא הסכים להלין חברים קרובים שלו בביתו. ועכשו הוא בקושי סובל נוכחות אחרים, גם קרובים ביןתר. (אפילו נכדים שהןא "משוגע" עליהם.) מצבו הפיזי לא טוב. שמן-בקושי הולך. האם אלו סיפטומים של משהו מוכר ואולי מוגדר?? אודה לך על חןןת דעת. "חבר שלו"
לחבר, מה שחשוב שכן תהיה איתו, להיות שם. בשבילו. מה שאתה יכול לעשות עוד, הוא לספר בפורום (בהסכמתו) כמה זמן המצב נמשך? כמה זמן הוא אלמן? וכו'. לאלמן, לא סתם אלוהים אמר: "לא טוב היות האדם לבדו". חשוב על תחביבים ולך לחוגים לאנשים בגילך. עדי
שלום הספור שאתה מתאר מטריד מקצועית הייתי הולך בשני כוונים - 1. ברור גופני לעתים מצב נפשי גרוע הוא בעצם עדות או בטוי להתפתחות של מצב גופני ירוד 2. יעוץ נפשי שכן יתכן שיש התפתחות של דכאון גם אם הוא משני להתפתחות של הפרעה גופנית עדין הדכאון בתורו עלול להחמיר את הסבל הגופני (את החויה) ולכן הטפול בו מועיל בהצלחה עמי