RE: תודה, חטולית סוריקטה

יפה שלי מסכימה שאלו ימים לא קלים עבור אף אחד אך לומר שאת מצטערת על אייך שאת מתנהלת בעולם? מה פרוש הגם שלצידי הקרוב זוועות בלתי יתוארו??? מתוקה שלי אז בימים אחרים היית נראית טוב יותר ובימים אלו כנראה שאת אינך מרוצה מאיך שאת נראית .. את מכה על חטא שלא עשית ממש לא...! למה את מחמירה עם עצמך ולא מוכנה לקבל את השינויים שהזמן עושה בנו ?? לא נשארים צעירים זקופים ובעלי גיזרה לנצח מנסיון שלי ואני קצת יותר מבוגרת ממך הבלאי שלנו טבעי קחי יותר בקלות אכן כן הצרחה חסומה בפנים והיא נותנת אותותיה בכאבים של הגוף והנפש כי אין לנ מקום יציאה את מוזמנת להכנס ולצעוק בכל הכוח אני אשמע אותך אשתדל להיות לצידך אם תסכימי חטולית

הי חטולית, לא זוכרת אם השבתי ושלחתי. מנסה שוב. בכל אופן, מעניין שאת שומעת בדבריי את הקול החפץ להישאר זקוף וצעיר ובעל גזרה. ושמשהו בי לא מקבל את ההזדקנות או ההחלשות והמוגבלות. לא בטוחה. אבל אולי. לא יודעת. אני כן מרגישה שתהליך ההתנוונות יחסית מואץ בשנים האחרונות. דווקא לפני כשלושים שנה (כשהגב עדיין לא היה עקום, ועדיין לא היו דיסקים פרוצים, והיו שרירי ליבה פיזיים תקינים יחסית) הרבה יותר שנאתי את עצמי. כפי שרשמתי אני פוחדת ממפגש עם אנשים ופוחדת לצאת החוצה. אולי כי התרחקתי מזה שבועות. וכמו שמזכירה - ה'לא רואים עליי' הזה היא הרגשה מייאשת. באיזה מקום לא אכפת לי איך אני נראית, כי לא באמת מישהו מסתכל עליי. מניחה שנמצא קונפליקט. נו. מילא. תודה על המילים המושקעות. סוריקטה הנה הגיעה המחיקה