הגנת יתר על ילדתי

שלום לכם ! אני לא יודעת אם זה הפורום המתאים , אבל בכל זאת אני מנסה . יש לי ילדה בת שנה וארבעה חודשים , אני אם חד הורית לא נשואה . אימי שומרת עליה בזמן שאני בעבודה . הבעיה היא שכל הסובבים אותי אומרים לי שאני מגוננת עליה יותר מידי : רצה אחריה לכל מקום - לאן שהיא הולכת אני אחריה , אם אנו בבתים אחרים אז אני כל הזמן צמודה אליה ושומרת עליה שחלילה לא תיפול , שחלילה ילד אחר לא יפגע בה ולא יחטוף לה צעצועים מהיד ואם זה קורה , אז אני נלחמת את המלחמה שלה ולא היא . ישנם פעמים שאנו מוזמנים לימי הולדת וכמובן אנו לא מכירים את כולם , והיא לפעמים מחייכת לאדם זר שהיא לא מכירה ולא תמיד מחייכים אליה וזה הורג אותי ואז אני מנסה מיד להסיח את דעתה כדי שלא תפגע ! בעוד חודשיים היא תלך לגן שבו היא תהיה הכי קטנה ושם יהיו ילדים בגדולים ממנה בשנה ומזה אני מפחדת מאד - שיפגעו בה , שהיא לא תסתדר , שהיא תעלב וכ"ו . מה עלי לעשות כדי להקנות לה כלים להתמודד עם הסביבה ? האם יש ספר מומלץ שכדאי שאני אקרא ? תודה מראש אמא דואגת

לאמא הדואגת שלום. קראתי את מכתבך, שבו מצד אחד את מתארת דאגת יתר לביתך ומן הצד השני הזדהות רבה, כאשר שני הצדדים הללו מפעילים אותך ומשפיעים על מציאות חייכן המשותפים. נכון שכל ההורים דואגים לילדיהם, ורוצים לשמור עליהם מכל רע, אך כולנו לומדים עם הזמן לווסת את הדאגה ולסמוך על ילדינו הרכים שידעו למצוא את דרכם. הגיל בו ביתך נמצאת הינו גיל בו מבחינה התפתחותית ורגשית היא מתחילה לפתח עצמאות תפקודית המתבטאית לעיתים בהתרחקות מן האם/ ההורה מתוך ידיעה כי היא נשארת ומופנמת בתוכה. לעיתים ההתרחקות הזאת נחווית כנטישה, כעזיבה- ועשויה לעורר רגשות שונים הגורמים לפעולה לא מודעת של רצון להיות במגע ובקשר צמודים. כשהדבר קיצוני- הוא עשוי אף לפגוע בהתפתחות התקינה והנורמטיבית. אינני אומרת כי זה המצב ביניכן. אין לי מספיק נתונים בכדי לדעת. אם את רוצה- את מוזמנת לתאר קצת יותר את ילדתך: איך היא אוכלת, איך היא ישנה (והיכן), איך היא מבחינה התפתחותית ורגשית. את יכולה גם לפנות ליעוץ. ישנן כיום מרפאות המתמחות בטיפולים, שהם בדרך כלל קצרי מועד, בתחום הקשר עם תינוקות. כל דרך שתבחרי תתקבל בברכה. להשתמע. רוית.