לג'קי ושרה ואביב ולכל העולם...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

17/06/2001 | 18:55 | מאת: בילי

אני בוכה עכשיו.... בכי של הקלה....... בכי של אושר........ עשיתי זאת!!!!!!! הייתי בעבודה היום.אבל לא סתם . ממש עבדתי כרגיל! הלכתי עם פרפרים והחלטה שאני נשארת רק עד אחת בצהריים. ואז הגיעה השעה אחת , והרגשתי שאני יכולה להמשיך , וכך עוד שעה ועוד שעה ,ונשארתי עד הסוף. ונכון שמדי פעם חזרו לי קצת הסימפטומים של החרדות , אבל אני לא ויתרתי , וניסיתי לחשוב על משהו אחר....והצלחתי להתגבר. ואחרי העבודה קפצתי גם לקניון. וכשיצאתי ממנו הדבר היחיד שעלה לי לראש ושרציתי לצעוק לכולם: א נ י נ ו ר מ ל י ת ! ! ! ואז בדרך הביתה החלון של האוטו נפל לתוך הדלת (אל תשאלו איך זה קרה ,זה פשוט קרה.), ובגלל שזה חלון חשמל אז הוא נשאר למטה. והייתי חייבת לטוס למוסך, שם התברר לי שהלך המנגנון החשמלי (והלכו להם גם 400 שקל ), ומיהרתי לגן..... ואני כאן. מרגישה מצוין , כבר המון המון המון זמן לא הרגשתי ככה. מאחלת לכולם ולי רק ימים כאלה. ומה מחר? לפחות אותו הדבר...( הפכתי משוררת או מה??) נשיקות וחיבוקים לאביב , ג'קי ושרה וגם לשאר הקוראים. מה שלומכן אחיותיי לפורום??? אוהבת בילי נ.ב שלא תגידו שאין פה סיפורים מעניינים...

17/06/2001 | 19:51 | מאת: אביב

בילי מקסימה שלי, כל הכבוד, כל הכבוד ועוד פעם כל הכבוד !!!!!!!!!!!!!!!! אין לך מושג כמה אני מאושרת וכמה התרגשתי לשמוע את ההודעה שלך. תהיי גאה בעצמך, יש לך כל הסיבות בעולם, ואני שמחה שאת מרגישה נורמלית ובעננים, כי ככה את אמורה להרגיש. עשית את זה !!! הצלחת !!! עברת והתקדמת עוד מליון צעדים קדימה.. תזכרי את היום הזה ותזכירי לעצמך אותו כל פעם שתחששי קצת או תהססי קצת מלהתקדם בעוד צעד קדימה. מקווה שהתחושות הטובות ילוו אותך הלאה, ושיהיו לך עוד ימים מצוינים כמו היום, ואל תשכחי זה תלוי גם בך, אם תרצי ותחליטי שהיום יהיה טוב ומצוין, הוא יהיה כזה. הכל יראה אחרת, אפילו מהאוטו לא התרגשת, ואכן והאוטו, שטויות זה רק אוטו, וזה לא מה שיקלקל לך את היום המוצלח ואת ההישג הנהדר. חיבוקים ונשיקות היום יותר מתמיד כי מגיע לך, כי עשית את זה !!! אוהבת אביב.

17/06/2001 | 20:09 | מאת: בילי

תודה.תודה. אבל לא כתבת לי מה איתך. איך עבר עלייך סוף השבוע?ומה שלומך בכלל?

17/06/2001 | 20:09 | מאת: Jacki

אני אחות גאה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! :-) כל הכבוד בילי שלי! עברת שלב ענקי בבעיה שלך, את בדרך הנכונה, שמחתי לקרוא שכתב בין השאר גם: "ג'קי...", זה כאילו מישהו שם לב שאני קיימת. אין לך מושג כמה זה הדהים אותי, באופן חיובי כמובן! אני מאושרת כ"כ בשבילך! ואת יודעת מה? זה נתן לי תקווה שזה אפשרי, שאפשר לנסות ולא להתפוצץ! שיהיה לך רק טוב... שלך לנצח... אבל ל-נ-צ-ח, אני.

17/06/2001 | 23:07 | מאת: האלמונית

שלום בילי. אנחנו לא מכירות אבל נראה לי שמגיעה לך טפיחה הגונה על השכם. זאת גם האסטרטגיה שלי - לספור שעות כשאני עייפה וסתם נמאס לי לעבוד(אף כי לרוב אני אוהבת את העבודה), אבל לפעמים בא לי ללכת במקום זה לקניון. בהצלחה, ממני האלמונית

18/06/2001 | 00:41 | מאת: שרה

בילי, ס'חתיין עליך. כל הכבוד שהצלחת לעבור את כל היום בשלום. כן גברת, את החורה נורמלית לחלוטין. הייתי אצל חברה ושחכתי את הפלאפון שלי. אין לי מושג מתי הוא יחזור אלי. טני די אבודה בלי פלאפון. אני מפוצצת מרוב אוכל! מתחשק לי לקחת סיכה ולעשות חור בבטן. בסך הכל, נשמע בסדר (אצלי) אוהבת, שרה נ.ב. שגם מחר יהיה טוב

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית