מישהו כאן?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני יודעת שאני קרצייה אבל שוב התקף חרדה (כן,ביום, מוזר גם לי). אני די אחריו. אבל אני מפחדת בכל זאת. לא רוצה לחזור לישון. שמתי לב שזה קורה לי הרבה לאחר שאני מתעוררת והיום עוד התעוררתי לבית ריק ולבדידות נוראית.
אני כבר לא יכולה עם זה יותר זה היה כ"כ מפחיד ומה שהכי הפחיד זה שלקחתי נשימות עמוקות כדי להרגע ולהכניס קצת חמצן לריאות , והלב שלי התחיל לדפוק עוד יותר מהר. האמנתי שהוא יפסיק לפעום. שאני עומדת למות אמרתי כבר שאני מוזרה?
למה את לא מטפלת בעצמך? בנתיים - תה עם שיבה מאד מרגיע.
שלום אנגל גנב - כשקוראים לו הוא בא. אותו הדבר עם הפחד, כשמחכים לו ומזמינים אותו - הוא בא. לכן תמיד רצוי לא לחשוב על הפחדים, לא להזמין אותם, להסיט את המחשבות לכיוונים אחרים יותר אופטימיים, מצחיקים, להעסיק את עצמך במשהו אחר. זכרי כלל! מח האדם לא מסוגל לחשוב שתי מחשבות בו זמנית, הוא אמנם יכול לעבור במהירות גבוהה ממחשבה למחשבה אך אין הוא מסוגל לחשוב על שני דברים באותו הזמן. תנסי למשל להגות שתי הברות בו זמנית: א, ב או שתי מילים בו זמנית. ודאי שנכשלת! המסקנה הפשוטה היא להעסיק את עצמך במחשבות אחרות ולא להקשיב לדפיקות לב או לקצב נשימה.
לא עשיתי את זה. זה לא מתחיל אצלי מזה. רוב הזמו זה מתחיל מחלומות או מהתעוררות והבנה כי אני לבד בבית. ואני יודעת שאני מוזרה, שרק אצלי קשה לזה לעבור,ולא משנה כמה אני אנסה,זה פשוט קורה לי בלי שליטה. והמוח שלי יכול לחשוב על אלפי דברים בו זמנית.הוכחתי לעצמי את זה בעבר.