סוקריטה, באיחור אופנתי... .
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני לא נכנסת תמיד ולא לגמרי בקיאה בנעשה כאן. אבל את באמת אחת מהכותבות המחוננות שפגשתי. המון רגישות והכלה, מילים נעימות ונכונות. תובנות עמוקות ומאירות, ועוד.. תשתמשי בהן גם אלייך,ואז אולי תביני את העוצמות המיוחדות שלך!
הי רוני, תודה. דווקא לאחרונה אני מרגישה שיש לי פחות גישה לצד החכם. אבל מעניין - כפי שאת אומרת - כשאני קוראת כאן אני יכולה לראות לעתים בבהירות אצל אחרות ואז מבינה ומקישה מכך שזה אצלי. תודה שנתת לי מילים, רוני יקרה. הפעם מתאים לי להיות בצד המקבל. בימים האחרונים התגובות הרגשיות והגופניות אצלי עוצמתיות. נקווה שתהיה רגיעה - לא כיף בסערה מתמדת, כפי שאת יודעת. גם נזכרתי ממש היום בבוקר שדיברנו על כדורי שינה, בין השאר, ורשמתי לך בזמנו אאל"ט, שפחות נכון לא להרגיש, והסבל הוא חלק מהחיים, ועם זאת כל כך מבינה לרגעים את המשאלה לטשטש לחלוטין את מה שצורב ושורף עד כדי כך. תודה, סוריקטה
היי רוני מתוקה מצטרפת למילותיך החכמות לסוריקטה היקרה שלי תודה לך שכתבת מקווה שלא מפריע כי לי אין מילים עכשיו רק סחרחורות.. חטולית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
