סוריקטה יקרה...........

הגבתי בהודעה למטה שמשום מה לא עלתה... איתך, בצערך ובאבלך בתוך הדבר הלא פשוט הזה. אמא לא היתה ואיננה. מאחלת לך ימים של שקט פנימי והשלמה. ומי יתן והשנה החדשה תחבק אותך ותיטיב איתך. שלך שירה

מצורפת למילים של שירה האהובה למרות שכתבתי גם בהודעה למטה חיבוק עדין אם מתאים חטולית

פתאום הבנתי..כתבת למטה, רחוק ולא בהודעה נפרדת..ובכל זאת תחת הכותרת פרידות. אז יקירתי, כמה עצוב וקשה, כמה מורכב :( ברוך דיין האמת, יהי זכרה ברוך❤ איתך באבלך הכבד. חיבוק אם מתאים. איתך, מיכל

הי שירה, הבחנתי ביופי שרשמת למטה. אחזור על דבריך כאן - אמא לא הייתה ואיננה. אמא מתה רגשית כבר אז, והנסיונות להחיותה עלו בתוהו. למעשה, כל השנים חוויתי אותה כפי שנראתה ממש אחרי שכבר לא היו בה חיים. כילדה היא הייתה עבורי כמו שראיתיה שלשום. מתה מתה. וגם אז לא האמנתי וקיוויתי, אך אל חזור. אולי הייתה לרגע התלכדות בין החוויה הפנימית למציאות. הרפתקאות קורונה התדפקו על דלתנו ובינתיים אין מנוח ועדיין רועש. שקט אבקש. מסכימה. שלך והמון תודה, סוריקטה

הי חטולית, תמיד יהיה צער בעולם, וזה בסדר. היה לנו כאן דיבור על סבל וכאב לא מזמן. אז זה זה ;-) לא יודעת אם הזמן רופא, אבל הזמן יעיד. תודה יפה שלי, שלך, סוריקטה

הי מיכל, עכשיו בתוך כל זה, ובתוך הקורונה שהתלבשה לנו גם... שיבוא יום ויהיה אוויר. שלך בתודות, סוריקטה

הגבתי לך למטה סריקיטה יקרה איתך יקרה

הי ינשופית, ואפילו נדמה לי שאת הראשונה ששמה לב והגיבה. בוודאי שראיתי. כל כך תודה. וסליחה. איזה ימים... שלך, סוריקטה