לטלי...

טלו'ש יקרה שלי, סליחה, סליחה ושוב סליחה. אני מצטערת ומתנצלת. אין לי מה להגיד, לפעמים המילים נתקעות, ורק הרגשות קיימים, ואני לא כל כך יודעת להסביר למה ואיך ומאיפה הם נבעו. אני יודעת זה לא קל להתמודד עם זה, כשלא יודעים כל כך למה להתייחס. אני יודעת שהשתיקה והגמגומים לפעמים הרבה יותר קשים מהכל, הרבה יותר קשים מלדעת ואז יודעים במה להילחם, אבל לא ידעתי מה להגיד. בכל מקרה, אני מצטערת. לפעמים, אני מצטערת שבכלל פתחתי את זה, כי אם הייתי מתאפקת עוד קצת, זה היה עובר מעצמו, ולא היה בכלל צריך להעיר את זה, ואז היה יותר קל אולי. בכל מקרה אני בסדר באמת, נפילת מתח וקצת עייפות, אחרי כמה ימים של ריצות מטישות. שלך לתמיד אביב.

אביב יקרה, מה שיש לי בשבילך זה רק דבר אחד... חיבוק ענק! יהיה בסדר, טלי פרידמן

ט'וש , לפעמים הדבר האחד הזה, החיבוק החזק עושה את כל העבודה, ולא צריך יותר כלום, ואתמול החיבוק היה פשוט מדהים, עשה את כל מה שהיה צריך ואפילו הרבה הרבה יותר מזה. את התוצאות שלו הרגשתי אתמול, ועדיין הן קיימות היום. לא חלפו ולא עברו לשום מקום.. החיוך עוד על הפרצוף.. שיהיה לך סופשבוע מדהים, כראוי לך וכמגיע לך, ונדבר ממש בקרוב. שלך אוהבת ולתמיד אביב.