משתוקקת להפסקה.. לנשימה ואולי..למרד?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לפעמים אני מרגישה שאני דוחפת ודוחפת, כאילו מסמנת +++ (פלוס) כל פעם שאני משיגה משהו, למשל: עשיתי בגרות באנגלית - סימנתי +, עשיתי צבא - סימנתי עוד +, אני עובדת כבר שנתיים באותו מקום עבודה ומגלה אחריות ובגרות - סימנתי עוד + וכו' וכו' וכו' .... (יש עוד הרבה דוגמאות. למה אניעושה את זה לעזאזל? זה גורם לחיים שלי להראות כמו מרדף אחד גדול אחרי הישגים - כאילו אני חיה למען המטרות ולא למען הדרך. ממש כך. ואני כל כך רוצה לחיות למען הדרך. וזה לא יוצא. זה גורם להמון לחץ אני לא רוצה לסמן פלוסים יותר. אני רוצה להגיד "פוסססססס, זהו הפסקה". ולקחת נשימה עמוקה ולהתחיל ללטף כלב ברחוב, ולהסתכל חצי שעה על פרפר יפה וליסוע לחופשה כיפית בצפון ולפוצץ במה אחת אכזרית של סיכה חדה את כל בלון הלחץ בפנים ו........לנשום. לחיות בשביל הדרך. זה הבודהא, לא?? חלק גדול מהחרדות שלי נובע מזה. אני חושבת שאני פשוט מנסה להוכיח לעצמי שאני בסדר וכמו כולם: עובדת, לומדת, משיגה, מצליחה וקוס אמק..........הנורמות האלה משגעות אותי, זה לא מתאים לי כל הזמן להיות ככה. וזה כמו רכבת הרים שלא נגמרת. דיייייייי כבר. מישהו מבין על מה לעזאזל אני מדברת?????? אולי אני מנסה להוכיח לאמא שלי, שכל ילדותי ביקרה אותי על חוסר התמדה וחוסר אחריות. רוצה לקחת הפסקה. ליסוע למזרח הרחוק, להסתפר קרחת, ללמוד בודהיזם, להיות נזירה, ולבוא לארץ עם גלימה שנתן לי איזה תלמיד של אושו עם הקרחת שלי ולזעזע את כולם, את כולםםםםםם. וכן ביחוד את אמא שלי. שתתפוצץ. זה גם נראה לי סוג של אושר. הרי לאושר אין הגדרה. לפעמים, לעשות משהו אמיץ, שלא חשבת שתוכל לעשות אי פעם, יכול להפיח בך מין תחושה של חיים שלא ידעת שיכולה לנבוע ממך. אוהבת, מיכל
ערב טוב! אז למה שלא תגידי "פוסססס, זהו הפסקה"....? כמובן שזה לא קל לטוס למזרח הרחוק לעשות קרחת (אבל זה כזה ח-י-ה !)... ולזעזע את כולם. זה הכי מגניב. אבל אם את רואה את זה כמטרה לא הכי קשה בעולם, למה לא, אחותי? יהיו ק - ט - ע - י - ם ! ותזעזעי את אמא שלך, תזעזעי ת'עולם, ת'יקום, שכולם ישארו פעורי פה. ואושר....לאושר אין הגדרה, אני חושבת שאושר זה מה שגורם לך להרגיש טוב. גורם להרגיש שלווה, מצד שני להרגיש כאילו פרקו בך משהו, בנו אותו מחדש ויצרו משהו מדהים! איך זה נראה לך? אני איתך אחותי....אם הייתי יותר גדולה הייתי טסה איתך. היינו עושות כיף חיים. אבל זה לא נשמע בלתי-אפשרי :-) לילה טוב!
ואאאאאו גם לי בא לעשות קרחת אבל כבר יש לי טבעי מה לעשות סתםםםםםם מענין גם הבת שלי מפחידה את אמא שלה כך אז אמרתי לה יילה לכי לעשות לפחות נחסוך כסף ולא צריך ללכת לספרית כל שבוע וחוץ מזה זה יכול להיות מגניב אז קדימה אני איתך
למה, אחותי?.? בת כמה את?? תאמיני לי, הייתי אוספת איתי אותך ועוד כמה חבר'ה ונוסעת, כל התשובות הנפלאות שלכם עודדו אותי נורא ונתנו איזה "פוש", מתאים לך? ?????????
מיכל, השגיות ומצוינות זה טוב אבל במידה. אם את רוצה פסק זמן קחי אותו אחרת באמת תתפוצצי. אם יש לך את האפשרות לטוס לטייל תעשי את זה. ידיד שלי חזר לא מזמן מחו"ל ורק עשה לו טוב. חוץ מזה, לא תמיד צריך מצוינות, אני ילדה של מה אכפת לי. לימודים ישבו על 80. לא קרה כלום. הכי חשוב להנות מהחיים. אני יודעת שלקבל ביקות מאמא זה לא בדיוק הכי כייף. אולי תאמרי לה שתעזוב אותך בשקט יהיה טוב. לילה טוה, שרה.
...סליחה על הביטוי..... אולי, לפני שאת טסה למזרח, תרדי לסיני כמה ימים, תשכבי על החוף, שכולם יזדיינו - קחי הפסקה! העולם אמנם לא יעצור, אבל הוא בלי ספק יהייה שם כשתחזרי. אחרי שתארגני ת'מחשבות, ואולי אז תחיי את הדרך... אל האושר... איך שאת תופשת אותו... ולא איך שאחרים מכתיבים... לא מה שאנשים אחרים רוצים... מה שאת רוצה... מה שמרגיש נכון לאותו רגע... מה שנראה הכי מושלם... ואם זה קרחת - אני בעד! תשמעי, נורא חם במדינה הזאת, וכל השיער הזה בטח שלא מוסיף... ............you got to be FREE
זה חתיכת חלום, את יודעת, לעשות קרחת. אבל זה לא כזה פשוטטטטט, או שאני עושה את זה קשה????? זה די פוגע ב.....תדמית הנשית או איך שתקראי לזה... תודה על התמיכה, בהחלט הכנסתם בי רוח תעוזה... אוהבת מיכל
שלום מיכל. אני איתך. אין דבר שלא הייתי עושה עכשיו כמו לברוח. לטוס. לעוף. הבעייה שלי שגם הייתי רוצה לברוח מהמחשבות שלי וזה קצת יותר קשה.....אני מאמינה שלא צריך לטוס לקצה העולם כדי להרגיש חופשיה. אפשר לחשוב על דברים קטנים שיכולים להתבצע עכשיו ומייד, משהו שיעשה לך טוב, להצטרף לחוג מסויים, לעבוד בעבודה כיפית, לספר לאחרים על הטיפול (אמא שלך בטח תתפוצץ) בקיצור - עצם ההרגשה שאת יכולה להרגיש חזקה תורמת, לא?.. להתראות האלמונית הנעלמת בשקיעה
לאאאאאאאאאאאא אל תעלמי לי בשקיעה. אני צריכה אותך. תודה על התמיכה והרעיונות. ודרך אגב, אני מניחה שאני רוצה לברוח רחוק בגלל המשפחה שלי ובמיוחד בגלל אמא. זאת משפחה חונקת, חונקת ו...עצבנית ובמיוחד אמא שלי שכל הזמן מצפה ממני.. אוהבת, מיכל
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
