סוריקטה, שירה, אביב יקרות....................

תודה יקרות....עדיין מתקשה. במיוחד אל מול רוע של האחר...נאלמת.

הי מיכל, אני נוטה להשתמש במילה תוקפנות ופחות במילה רוע. וגם מוסיפה את המילה חלקים. חלקים תוקפניים. במקביל גם בודקת איפה ההזדהות שבי אל מול הזולת. לפעמים באמת, כאשר איננו מצליחים למצוא גישה אל החלקים הרכים ואל הטוב שבאדם, או בנו, הבחירה היא התרחקות מ'מקור האש' שמחבר אותנו לחלקים התוקפניים בנו באופן שאין אנו יודעים לחזור למסלול ה'נוח'. מן הסתם, איני יודעת מה התמונה, ומאד עצוב לי לשמוע על הסיטואציה בה את נמצאת ועל הסבל שלך במערכת. הרגשת קיפוח, אולי. פלישה למרחב האישי, אולי. גם לא אוכל לדעת איזו פעולה תהיה מיטבית, או פחות מזיקה עבורך. ואולי זמנים יגידו. איתך, ועוד מעט יומולדת לילדת האביב. אולי נקודת זמן טובה עבורך לנסות להיפגש עם תמיכה נפשית של המטפלת המוכרת? סוריקטה

גם אני שואלת את עצמי מה עדיף?? מחכה לראות..כנראה אעזוב שנה הבאה. וכן..זכרת יפה..ילדת האביב 😘 לימים אביביים ושמחים🙏❤