לכולם
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני מרגישה ממש רע. אני רועדת ויש לי דפיקות לב ואני כל כך מדוכאת. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי ואם בכלל אני אצא מזה אי פעם. אני מתחילה להתייאש.
הי אורית, גם אני הייתי פעם במצב כזה. יש תקופות רעות בחיים שהכל נראה שחור ורע, אבל חולפים ימים וחודשים, ואז אתה לא מאמין איך היית מדוכא כ"כ. אני ממליף לך ללכת לטיפול פסיכיאטרי
אורית יקרה!! אל תתייאשי!!אל תרימי ידיים!! נכון, רע לך, רע עד שאי אפשר לנשום, אבל תמיד, תמיד יכול להיות יותר טוב! וגם, תמיד יכול להיות יותר רע! אין שום דבר מוחלט בעולם הזה, הכל מאוד דינאמי, ואולי לפעמים נראה לנו שאנחנו תקועים, אבל באותה מידה אנחנו יכולים לשנות את הדברים ולעשות יותר טוב, שיהיה לנו יותר טוב. את תצאי מזה. עובדה. פשוט תאמיני בזה ויותר נכון, תרצי בזה! יש דברים שכבר לא תוכלי להחזיר לחייך - כמו אמא שלך, אבל מצד שני יש דברים שתוכלי להביא לחיים שלך - אהבה, ילדים ועוד דברים שתרצי. זו תקופה, תקופה קשה אבל היא תחלוף, אם תרצי בכך. אני יודעת, שלפעמים אנחנו כה עייפים מהכאב, מהפחד שאין לנו כוחות להלחם, אין לנו רצון להלחם. אבל ברגע שיש אמונה שיש רצון ואף קלוש ביותר - יש דרך החוצה. אל תתני לפחד להוביל אותך. אל תכנעי לו. את חזקה מספיק, ואולי את לא מרגישה ככה עכשיו אבל זה מה שאת. תמיד אפשר לוותר, זו הדרך הקלה, אבל האם זו היא בחירתך? האם זה מה שאמך היתה רוצה בשבילך? אל תפחדי מהחיים, אל תפחדי מהמוות כי הוא חלק מאיתנו אבל אל תתני לו לגבור על החיים. מכל הלב אלייך.
אורית יקרה, ודאי שתצאי מזה. אין צורך להתייאש, גם אם ברגע זה מאוד קשה לך. האם יש מישהו שתוכלי לפנות אליו כעת, כדי לצאת מתחושת חוסר האונים? ברגעים כאלו כדאי להשתמש בטכניקות הרפייה ודימוי חיובי, שאולי למדת בעבר אם התנסית בטיפול נפשי. בהצלחה, דרור גרין
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
