תסביך גירושין
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שמי יעלה. אני בת 32 ואני גרושה עם 3 ילדים. נכון, אני באיזשהו מקום רציתי להתגרש, היה לי מאוד רע איתו. עלבונות, מכות, השפלות ועוד הרבה דברים. אבל גם היו דברים טובים. היום אחרי שהתגרשנו גילתי שהיתה לו פשוט משהי אחרת צעירה ממני בעשר שנים (הוא בן 35). וכל ההשפלות וכל הרע שהיה לי לא שבר אותי כמו שהקטע עם האשה האחרת. אני היום במצב נפשי מאוד קשה. לחזור אליו אין סיכוי אז למה כואב לי בלב. HELP יעלה.
יעלה, אמנם דבריי אינם נכתבים כאן מנסיון אישי, לא עברתי על בשרי את ההליך המפחיד והכואב של ההיפרדות, פירוק המשפחה שאולי חשבתם שתחזיק לנצח, הרס התכניות והתקוות המשותפות לעתיד... מה שאני יודעת הוא רק מנסיוני כילדה להורים גרושים - מסיבות הדומות לאלו שתיארת. אבל הכאב- אין דבר מובן יותר...אני מניחה שהייתם נשואים כמה שנים. בשנים האלו, הוא היה חלק בלתי נפרד מחייך, מהתוכניות, מהתקוות, מהחלומות... ולמרות שאת יודעת שההחלטה להתגרש היתה גם שלך, ולמרות שאולי לא היתה ברירה אחרת - - - למרות כל אלו, תחושת ההחמצה צורבת. כאילו ויתרת על חלק ממך, מנפשך... מכל מה שרצית וקיווית לעצמך, ולכם. ועל הרקע הזה, גילוי הבגידה עוד זורה מלח על הפצעים הפתוחים. תני לזה זמן. הכאב טבעו להירגע אחרי זמן, גם אם קשה כרגע להאמין בזה. עשי הכל כדי להחזיר לעצמך את הכוחות, הפיסיים והנפשיים כאחד. המשימה שלך - לשקם את חייך- אינה קלה כלל, ותזדקקי לכל מרצך ואונך כדי לבצעה. חשבי על דרכים לעזור לעצמך במשימה: להיעזר בחברים? בהורים? אולי טיפול? כל דרך שתוכל לעזור ראויה להישקל במלוא הרצינות. וכתבי... לפחות כאן בפורום, במקום הבטוח-יחסית, פרקי קצת ממה שעל לבך... אני כאן כדי להקשיב ולנסות לעודד, וכך גם כל האחרים.
אני מאחלת לך רק שתהיי חזקה ושתמשכי הלאה כמה שיותר מהר. אני מתארת לעצמי כמה זה קשה לגלות שמשהו שהיית איתו בוגד בך וזה באמת בין הדברים הכי כואבים שמגלים אותם. תנסי לשכוח ולא לחשוב על זה ותני לזמן לעשות את שלו "הזמן מרפא הכל".
אני מצטרפת למישהי ול- me , אני מאחלת לך המון כוח.... ואנחנו פה.....תמיד...... ממני.