לפרח בר-שיר בשבילך ממני

(שיר בלי שם) נופים,האנשים וכל אשר היה אהבה למה? לעיתים לא נדע... נחשוק,נרצה, נפשינו לזה תגאה. נשחק במחבואים, כנגד כל האמיתות והשקרים. נרוץ בין מסלולי החיים. האם לעולם נגווע..., בין כל הזכרונות הצפים? כורעת בבכי תחת עול החיים. מתקוממת נגד כל השקרים. בזה לחלומות. חיה - במציאות בדויה, כי זוהי רק מסיכה. שלום פרח שלי.שירך היה נוגע ללב,והזדהיתי מאוד.כפי שהבנת,אולי,עברתי חווייות דומות לשלך. את השיר הזה כתבתי לא ממש מזמן כאשר התחילו להציף אותי לראשונה זכרונות האירוע בעצמה אדירה שלא ניתנת לשליטה.הייתי שוכבת בלילות מקופלת מכאב,ובימים מתנהגת כאילו דבר אינו יכול לשבור אותי. יצרתי בשבילי ובשביל הסובבים אותי "מציאות בדויה". רק לאחרונה, מאז שאני בטיפול, התחלתי להפתח ולקבל את הכוחות לדבר על העניין.עדיין מלווים אותי,בעקר בלילות,תחושות האשמה,הגועל,השנאה העצמית. את בטיפול פסיכולוגי?היית?אולי תשקלי? אני יודעת מנסיון שזה דבר שקשה להתמודד איתו לבד לאורך זמן.ולי זה קרה לפני שנים,ולא רק בצורה ממשית של אונס. ורציתי שתדעי שהרבה בנות שלחו לכאן הודעות על אונס, ולפעמים הייתי רואה את הכותרת-ומתאפקת לא לקרוא, או קוראת ברפרוף על מנת לא לתת לזה להגיע אלי,קוראת ולא מפנימה. את הראשונה שאני ממש מגיבה להודעתה ועוד כותבת לה ממש מכל הלב. אולי כי הזדהיתי עם השיר שלך.אולי כי אני במגמת היפתחות לנושא.אין לי מושג.אני רק מקווה שלא גרמתי לך נזק בנסיוני להביע מעט הזדהות עם הסיפור שלך. תחזיקי מעמד,ותכתבי אנג'ל.

אני לא יודעת איך פרח(בר) מרגישה בכך שאת מזדהה.. אבל אני יכולה להגיד לך שזה יכול מאוד לעזור לך אם תדברי עם אנשים על זה...אז תראי שאת לא לבד... ואולי זה ישחרר אותך קצת כשתראי שיש מאחורייך אנשים... וזה גם נגע לפרח(בר).... תהיו חזקות.. אני כאן..כולנו כאן...