שיר שכתבתי בעקבות אונס שעברתי

I'm just the pieces of the girl I used to be Too many bitter tears are raining down on me I'm far away from home and I've been facing this alone For much too long... I feel like no one ever told the truth to me About growing up and what a struggle it would be In my tangled state of mind I've been looking back to find Where I went wrong Too much fear just kills me And I can't rest up my mind Torn between the living And the death you left behind I headed for disaster Because I never read the signs Too much guilt just kills me... Every time. I'm just the shadow of the girl I used to be And it seems there's no way it'll work out for me I used to love the sunshine Now all I ever do is feeling down How would it be if you were standing in my shoes Can't you see that it's impossible to choose No, there's no making sense of it Every way I go I have to lose Too much fear just kills me I can't even close my eyes You drained the power that's in me When you made me plead, scream and crawl And the pain just makes me crazy Am I the victim of your crime? And the memories...they just kill me... Every time. Too much pain just kills me It just makes my life a lie Too much fear just scars me And I don't understand...why? I'd give my life, I'd sell my soul To take this pain away But I can never change it... In the end.

קראתי ובכיתי. אם תרצי לשתף אותנו במה שעובר עליך, נשמח לעזור לך כמיטב יכולתנו. כל כך כואב לי שנאלצת לעבור כזה דבר. אני רואה לפי השיר איך זה קרע את הנימים הכי קטנים אצלך.

...

מסכימה.

את לא לבד

תהיי חזקה...

הלוואי ויכולתי להאמין שהתפעלות כנה - אפילו כל המחמאות שבעולם - היו יכולות לעודד קצת, לעזור להעביר את התחושות הקשות... השיר שלך מדהים, מביע, חודר היישר ללב ומכווץ כל שריר, כל נים וכל תא בגוף... ולצערי, כל ההערכה והמחמאות שזכית ותזכי בהן - בדין - לא ישנו את ההרגשה. את הכאב הזה לא ניתן למחוק. את הפגיעה אנושה הזו לא ניתן לבטל... אבל את האמון באנשים, שנהרס עד היסוד... את האמון הזה אפשר - וחובה! - לבנות מחדש. ואת היכולת להישען, להיעזר, חייבים לשקם - על אף הכאב הנורא, הייאוש והאימה הבלתי נסבלת. פשוט כי זו הדרך היחידה להגיע אי פעם למקום אחר, למצב נפשי טוב יותר. תודה שכתבת את השיר, ותודה ששיתפת אותנו בו. את אולי מרגישה חלשה, חיוורת ו "צל של מה שהיית קודם", אבל יכולת ההבעה הישירה, הנפלאה הזו מראה על כוחות נפש עצומים. נכון, מאום לא יוכל לשנות את שקרה, not even giving your life and soul , אבל... הכוחות האלו שלך, להסתכל למציאות בעיניים, והאומץ להמשיך... אלו נותנים תקווה שלא הכל אבוד, שהכאב יוקל בעתיד, ושתוכלי שוב להרגיש אושר אמיתי...

לפרח בר איזה שיר מ ה מ ם מעולם לא קראתי שיר כולכך עצוב שנוגע כולכך מחזקת את ידיך מתוקה תהיה חזקה קטי