....

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

01/06/2001 | 22:33 | מאת: Jacki

עד מתי כל זה יימשך? כשאותה אבן שבתוכי כבר שבורה ומאובקת היא מזמן כבר ויתרה ונתנה לי ללכת. הכל נעצר ומניח לי להתייסר בשקט אחרי שהכל התנפץ לרסיסים. כל רסיס נושא בתוכו מעין זיכרון שאני מנסה לשמר כל מה שנותר לי זו נפשי הפצועה מדממת על הריצפה.... לא נותר לי שום דבר אז למה להמשיך? לשם מה? Damn it.... now i want to break somebody's face.....

01/06/2001 | 22:51 | מאת: אביב

ג'קי... :-((( קראתי ונעצבתי ודמעתי. יום שישי בערב ונפשך פצועה ומדממת על הרצפה. כואב כל כך, גם לך וגם לי. והאמת היא שחשבתי שכל מה שאני אגיד עכשיו הוא מיותר ולא יעזור ולא יצליח לחדור, ובכל זאת נזכרתי בקטע מספר של פאולו קאולו - "כשאנחנו מוותרים על חלומותינו ומוצאים שלווה אנחנו זוכרים לפרק זמן קצר של מנוח. אך חלומותינו המתים מתחילים להירקב בתוכנו ולזהם את כל הסביבה שאנחנו חיים בה. אנחנו מתחילים להתאכזר לסובבים אותנו, ולבסוףף אנחנו מתחילים להפנות את האכזריות הזו נגד עצמנו. וכך מתחילים הייסורים והפסיכוזות. מה שרצינו למנוע בהיעדרות מן הקרב - האכזבה והתבוסה - נהפך לפרי היחיד של פחדנותנו. ויום בהיר אחד נהפכים החלומות המתים והרקובים לאויר שקשה לנשום, ואנחנו מתחילים לייחל למוות, שישחרר אותנו מתחושות הבטחון שלנו, מעיסוקינו ומהשלוה הנוראית... " נראה לי שויתרת על החלומות שלך מהר מדי, הם נרקבו בתוכך, הפכו לאבן השבורה והמאובקת, שגורמת לך הפנות את הכעס כלפי עצמך, ואת מתיסרת. ואכן בסוף "לא נותר לי שום דבר אז למה להמשיך ?" אבל יש לך למה להמשיך את האבן אפשר לנקות מהאבק ולהדביק, ומתחת לאבק ולשברים, אפשר למצוא את החלומות האבודים ולהתחיל להאבק על הגשמתם, בלי לפחד מהאכזבה ומהתבוסה, שבסוף גורמים לכל הכאב, להתנפצות לרסיסים ולהשמרות הזכרונות הקשים. את הפזל המרוסק לרסיסים, תמיד אפשר לחבר ולהרכיב מהתחלה וגם להדביק חזק כדי שלא יתפרק שוב, וגם אם זה קורה, אפשר להרכיב שוב... עד שבסוף זה מחזיק מעמד. אני איתך פה, שלך, אביב.

01/06/2001 | 23:02 | מאת: Jacki

אולי..... קשה לי להאמין... להאמין בזה... ולהאמין בכלל..... תודה על התגובה.

01/06/2001 | 23:03 | מאת: Angel

את רוצה לשבור פרצוף של מישהו? בבקשה,אני אנדב לך מס' אנשים ... נעשה מבצע אני אתפוס אותם ואביא אותם אלייך ואת תטפלי בהם כמו שצריך. הולך? לא,סתם.עוד יגידו שאני מדרדרת לאלימות חלילה... ניסיתי רק להקל עלייך,להראות שיש מישהו איתך. מצטערת שאני לא מגיבה ישירות על התוכן האמיתי יותר של ההודעה שלך. נחמד המשחק שאנחנו משחקות באיי.סי.קיו:)

01/06/2001 | 23:12 | מאת: Jacki

אין לי בעיה עם אלימות סתם.... תראי אם זה מישהו שזה מגיע לו... תביאי חופשי.... ואל תרגישי שאת לא מגיבה ישירות.... כי כל תגובה שלך מספיקה לי, זה העלה לי חיוך...... והמשחק באייסיקיו.... את יצירתית אחותי....!!!!!!!!!!!!!!

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית