ילדה שמסרבת לשתף פעולה

שלום רב שלחתי שאלה לרוית ניסן ולשאר אנשי הצוות וציבור הקוראים בעמוד 245 הוספתי את הפרטים שביקשתם- במיוחד רוית. אבקש את התייחסותכם הדחופה תודה

לאילת בוקר טוב. מצטערת שלא ראיתי את תשובתך- שנדחקה אחורה. תודה על הפרטים שהוספת- הם באמת שופכים אור משמעותי על הבעייתיות. אני מדמיינת את החיים בביתכם- עם הרבה ילדים קטנים ובצפיפות. וודאי קשה גם להורים- אך גם לילדים. ביתך היא הבכורה- שכעבור שנתיים נאלצה לחלוק את הקשר עימך עם עוד אח ואחרי שנה עוד אחד. אני מניחה שמתוך המציאות העמוסה היית פחות פנויה אליה, וציפית ממנה שתנהג כגדולה. זה קורה לרבים מאיתנו כאשר המשפחה מתרחבת. ואז לעיתים קרובות הילד "המשודרג" מוחה בתוקף על הציפיות, ואומר בדרכים שונות כי הוא עוד קטן גם כן, וכי הוא רוצה שייתיחסו אליו כקטן. אני לא אומרת זאת כדי לזרוע רגשות אשם. התנהגותה מחוץ לבית, כפי שתיארת מעידה על כך שבסכ"כ היא בסדר- הפנימה את הדרישות והציפיות הנורמטיביות ממנה. אני הייתי פועלת בשני ערוצים מהיום והלאה ובמקביל: מצד אחד מציבה גבולות ועומדת בהם בעקביות ולאורך זמן, ןמן הצד השני מפנה זמן ייחודי לך ולה- בו תעשו דברים כייפים ביחד. זה יכול להיות כל דבר: ללכת למספרה, לקנות בגד, לצייר, וכד'. לפני כן הייתי מדברת איתה בכנות על הקושי. מתוך אמפתיה עמוקה וכנה אליה, אומרת לה שבטח לא קל לה להיות האחות הגדולה של כל האחרים, ושבטח לפעמים היא היתה רוצה קצת מרחב פרטי איתך, ושאת מבינה את זה, ושמהיום והלאה הדברים יתנהלו קצת שונה. מצידך את תפני לה זמן, כדי שיהיה לכן יותר כייף ביחד, ומצידה היא תשמור על הכללים אותם תגדירו ביחד. תגידי לה שאת סומכת עליה שהיא יכולה לעשות זאת, ושלא נעים לשתיכן לריב כל הזמן. וזהו- תנסי את הדרך הזאת ותראי. חבל שהיחסים ייצבעו בצבעים כאלה. במידה וזה לא הולך- נסי לפנות ליעוץ מקצועי בכדי לקבל הדרכה אמיתית וישירה. המדיום הוירטואלי אינו מספיק תמיד בכדי לפתור את הבעיות- הוא רק נותן רעיונות ראשוניים. זהו. כתבי מה את חושבת על הדברים- וגם איך החיים באמריקה? ביי. רוית.