יחסים בין מטפל למטופל

שלום לכם, קיים דבר מסויים שמטריד אותי ומקשה עלי בכלל להתקדם בטיפול פסיכולוגי שאני עובר. לא ממש ברורים לי היחסים עם המטפל שלי ומה מטרתם. גם עם קיימת בינינו רמה גדולה של ביטחון ואימון וישנה התקדמות, עדיין אני לא מבין כיצד לתפוס את היחסים הללו. הדבר מטריד כי צריך לתת אימון באדם שהוא לחלוטין זר לי וברמה של התקשרות מסויימת אני חושש שגם יהיה לי קשה להתנתק ממנו. מה שאני רוצה לדעת זה עד כמה אפשר לסמוך על מילים שפסיכולוג זר אומר לך ומהי אותה מערכת יחסים שמתהווה בין מטפל למטופל (אם בכלל אפשר לקרוא לזה מערכת יחסים) וכיצד אפשר להישען על מערכת יחסים כזו שנאית כל-כך מזוייפת ולא אישית.

קובי שלום רב, במכתבך אתה מעלה את נושא הקשר הטיפולי, בצורה שמטופלים רבים חווים אותו. המטפל, מצד אחד מדובר באדם זר לחלוטין, מערכת יחסים שנראית מזוייפת ולא אישית, ומצד שני, האדם הזר הזה יודע על המטופל ושומע מהמטופל דברים שרבים אחרים הקרובים הרבה יותר למטופל לא יודעים. אבל זוהי בדיוק הזדמנות הפז הניתנת בטיפול. להתחיל משהו ממהתחלה, רק אתה והמטפל. זהו כלי שבעזרתו אפשר לחזור לקשרים מן העבר (גם הרחוק, כמו קשר אם-ילד), אף שייתכן וזה יהיה באופן לא מודע. אפשר לבחון דברים דרך הפריזמה של הקשר בינך למטפל, לזהות, להבין, לגלות אפשרויות שונות, בחירות מוטעות או מתוך דפוסים מן העבר, ועוד ועוד. הנושא שהעלת מורכב, אך בכל קשר טיפולי, אני משוכנעת שאין אדם שאינו חושב את הדברים שהעלת כאן, בצורה זו או אחרת. אם יש לך שאלות נוספות, תהיות , מחשבות וכו', אתה מוזמן לשתף אותנו. בברכה, טלי פרידמן