החיים הם כמו בסרט אימה- לאורית ובכלל

החיים הם כמו בסרט אימה, לפעמים. משהו ראה את הפרק האחרון של e.r? לבעלי היה אותו סוג של גידול, אבל אותו הצליחו לנתוח(וזה נמשך שנה)...ואני הייתי בהריון. יפה לא? אורית, המכתב שלך נגע לליבי. ביום השלושים- לפני שבוע- נסענו לשדה בוקר לראות את המצבה. אבא שלי קרא שם כמה קטעים. משפחתו דחתה את השלושים מיום רביעיה למועד נוח. להם- ביום שישי. לא היה לי איפה להשאיר את התינוק לכך כך הרבה שעות (והמטפלת דתייה)מעניין לא? חיזקי ואמצי אורית. אני עוד מחכה להתעורר מהסיוט. אולי בכלל זאת קומדיה של טעויות?

לאלמונית שלום רב, אכן הפרק של ER היה מסוייט למדיי. החיים על פי הפרק רצופים בקשיים, כאב, חולי, מוות ומלחמות על החיים. גם את חווית חלק מהדברים בחייך האמיתיים, ואת שורדת ונלחמת. זה החלק המציאותי, החי. נראה לפי מכתבייך שלמרות הקושי והכאב, מערכת היחסים העכורה עם משפחתו של בעלך ז"ל את מסתדרת ומצליחה להמשיך הלאה, ומעבר לכל, יש לך תינוק, פרי אהבתכם, לגדל ולהיות בשבילו. אני מחזקת את ידייך ומאחלת לך שהנחישות והאומץ ימשיכו לעמוד לצידך... טלי פרידמן