פגיעות במקום העבודה.

היי אודי, מה שלומך? אני חושבת כאן עליך ועל הכנס ואשמח לשמוע חוויות ואיך היה? בקשר לנושא שאני עסוקה בו לאחרונה- פגיעות במקום העבודה. הייתי עכשיו בפגישה ודיברתי על זה. אתה יודע אודי? כשאני נפגעת זה כמו מוגלה בנפש. הכל שורף אני חסרת שקט ולא מצליחה להתרכז בכלום. לא ישנתי הלילה מרוב הכאב והבילבול. אודי, למה אני מגיבה חזק כל כך לפגיעה? יש לי יכולות ואישורים ואני רוצה להביא אותם לידי ביטוי. אני באמת רוצה להשתנות, אני בכנות רוצה לקחת אחריות על החלק הזה שבי. אני הולכת לטיפול ומדברת על זה, מנסה להיות מודעת, לא לפעול מתוך אוטומט. ועדיין זה כל כך קשה. זה כמו לקחת את היד ולעקם אותה בכוח אחורה. זה מנגנוני נפש כל כך נוקשים. זה כואב לי ברמות שאני לא יכולה לתאר. זה שורף לי הפצע הזה. יש שם כמויות של מוגלה, אודי. אני בוכה עכשיו אולי הדמעות יצליחו לנקז משהו מהפצע השורף בנשמתי. אני לא רוצה לריב לעצמי וכשאני נפגעת זה כואב כל כך. לא שעשיתי משהו דרמטי מעבר למה שתיארתי שקרה עם אותה בחורה בעבודה. אני מפחדת מעצמי בחיי. יש בתוכי אוייבת פנימית. אודי- אתה מסכים לירות בה? אין לי כבר כח לעצמי. בחיי. הילה

הילה יקרה נפגענו כל כך ובגלל זה כל כך רגישים ופגיעים. וכן יש לנו את החלקים שלא נעימים לנו.. אני יודעת שאת עושה את מיטבך.. אני יודעת... אני יודעת כמה קשה ללכת נגד תגובת " המוכר" לנו.. אני יודעת.. מאמינה בך...מאמינה שיהיה בסדר איתך, ינשוף

הילה מתוקה את באמת ממש בסדר עושה כל מה שאת אמורה לעשות לוקח זמן להקלט למקום עבודה חדשה וכן....לפעמים קורים דברים שפוגעים בנו בצורה קשה מאוד מבינה אותך מאיפה ,,,,, תהי קצת יותר סבלנית..... טוב שדיברת על בפגישה מאוד חשוב תני להם להכיר אותך.ואל תתיאשי מהר אל תרימי ידיים...... את מסוגלת לעבור את המשוכה הזו למרות שנפגעת למרות הכאב.....למרות המוגלע חלק בלתי נפרד לצערי איתך מתוקה חטולית