עץ תודות מוזמנים באהבה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
תודה שקמתי תודה שעוד יש לי כוחות לעשות את מה שאני עושה למרות שבכל פעם מחדש אני שואלת את עצמי עד מתי וכמה תודה על אנשים טובים סביבי תודה שאני מנסה להחזיר לעולם קצת מהטוב שהוא נותן לי תודה שאני רואה את הטוב סביבי תודה לחיים תודה על מי שאני על המורכבות שלי תודה גם לאלה שעדין חיים בעבר אמנם הם גורמים לי לחיות שם אבל בקטנה תודה להם שהם מחזיקים בגבורה במה שהם מחזיקים תודה לנפש החכמה שלי בזכותה הצלחתי לחיות גם עם בצורה שורדת ועדין אני חיה ובועטת תודה על המקום הזה תודה לך אודי על הכל
תודה שחוזר לי התיאבון לפעמים, אם כי, עדיין לא ממש מפתים אותי מאכלים. תודה שהתסמינים שסחבתי חודשים שככו. הסיפור שלי בחוץ, ואני קצת מתאכזבת מהתגובות הרדודות יחסית, אבל תודה שיכולתי לספר אותו ולהמשיך לחיות עם זה. תודה, שגם אם לא מספיק, הצלחתי מעט לנוח יחסית. תודה שאני מרגישה יותר (תוצאה של הפסקת תרופות), אם כי זה גם מפחיד. סוריקטה
תודה שיש את המקום הזה בבוקר עבורי. כך מתאפשר לי להתחבר ולשפר מצברוח. ולא רציתי לקלקל את העץ האישי שלך, אביב, מול אודי - בכל אופן - אני עובדת כעת עם הורים שעיסוקם הוא כזה, בו רוב הזמן הם לבד (פסיכולוג, למשל - כן - רוב הזמן בטכני לבד מול מטופלים בקליניקה שלו). ההורים (שלכל אחד עבודה משלו ועולם פרטי משלו) מאפשרים את המרחב האישי זה לזה (נהדר, אגב), כך גם בזוגיות המופלאה של המטפל שלי, ויש גם המון אהבה וביחד ושיתוף. מן הסתם גם ילדים. אני נפעמת. נכון יפה? תודה לקשרים המאפשרים לבד וביחד. גמישי גבולות בריאים. יש משהו כזה גם בפורום, כך אני מרגישה. אוהבת, סוריקטה
אהובה את אף פעם לא מקלקלת לי את העץ ובטח לא בעץ כזה ....את הכי מוזמנת בעולם לצרף את מילותייך היפות לשם . חיבוק אוהב
תודה על בוקר תודה על הדברים הקטנים תודה על חשיבה חיובית הבוקר אחרי שהאוטומט ראה הכל שחור תודה על מוזיקה ושירים תודה על הבנות תודה עליכם כולכם שאתם כאן
תודה על אביבוש שמחזיקה אותי שפויה תודה על אנשים נפלאים שכאן תודה על הברד...... תודה על שאודי לא מאכזב תודה על שהראש עוד עובד חטולית