ילדה קטנה?

היי, אז הוא היה נחמד 4 מפגשים. בהחלט שיא מבחינתו. 4 מיפגשי נחמדות לעומת הרבה הרבה מפגשי אי נחמדות, לא כל כך קשה לעשות את המשוואה הזו. אז כן..., הגעתי למסקנה הכנראה מאוד מתבקשת, שהוא כנראה לא אדם כל כך נחמד. ושהוא מאוד מאוד התאמץ בארבעת המפגשים הללו על מנת להיות נחמד. אז כנראה שזה מה יש. אז במפגש האחרון, הוא כבר לא היה נחמד!!! כנראה שזה היה קשה להמשיך להיות נחמד, כשזה מנוגד לטבעך. הוא לא היה מגעיל, הוא לא כעס, הוא פשוט לא היה נחמד. הוא לא היה נעים. והוא מאוד מאוד מאוד עצבן אותי!!!! הוא אמר מספר דברים, שלדעתי הם ממש לא נכונים, ולמרות שהבעתי את התנגדותי לדבריו ולמרות שהתעמתתי איתו, הוא לא קיבל את דבריי. וזה מאוד הכעיס אותי. כי בסופו של דבר, אני מכירה את עצמי הרבה יותר טוב ממה שהוא מכיר אותי. ואין לי ספק שהוא שגה בדבריו. ושוב נפגעתי, ושוב הוא לחץ עליי..... בקיצור, אני חשה שאני מצויה בתוך תסריט ידוע מראש, שחוזר על עצמו כל פעם מחדש. אז כעסתי.... מאוד כעסתי וכשהגעתי הבייתה ביטלתי את הפגישה הבאה. כי רציתי חופש... רציתי חופש ממנו... השעה שהפגישה נקבעה אליה, מראש הייתה בעייתית. אבל אם הוא היה יותר נחמד ופחות מכעיס, הייתי עושה מאמץ ומגיעה אליה. למרות הקושי. אבל חשתי שאין לי כוח לעשות את המאמץ הזה בשבוע הבא ולכן ביטלתי. כך שאפגוש את מר נחמדות בעוד שבועיים. בינתיים אשתדל לקחת נשימה עמוקה ... למען האמת יום למחרת הפגישה כבר הפסקתי לכעוס עליו. אני בוחרת לסלוח לו , כרגיל...

היי אודי, כן... אני יודעת שהתנהגתי כמו ילדה קטנה. אני לא גאה בכך. אני מנסה לגדול, זה לא פשוט. יום למחרת הפגישה כבר הבנתי שהתנהגתי בילדותיות והתחרטתי על ביטול הפגישה... תודה...

שמחה שבחרת כן ללכת לפגישה ודברי איתו על מה שאת מרגישה גם אם הוא לא מסכים איתך על הכל חטולית