השמש שקעה, הכוכבים יצאו -
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
- זאת השעה שאצלי, ציפור יום, החרדות גוברות מאד. כשאני לבד. שבוע טוב אהוביי, לו הייתי במחיצת אנשים עכשיו, הבום היה נופל כשהייתי שבה לבדידות שלי. חסר לי האיש המבוגר ההוא. מוזר ככל שיהיה. דאגתי כל סוף השבוע להיות בחברת אנשים נעימים לי. הזמנתי משפחות עם ילדים לארוחונת ומשחקים אצלי. קפצתי לביקור אצל חברה עשויה ובשלה. אז - זאת השעה, בערך, בה אני פורשת, וחסר לי חיבוק. כל כך חסר. דרישת שלום, מחר, סוריקטה
חיבוק, תמיד טוב לקבל לא? והבדידות מובנת, ממש גאה בך שאת נמצאת במחיצת אנשים, מזמינה וכו'...צעדים חשובים מאוד!!! איתך, חיבוק מתאים, מיכל
אוהבת יקרה ושמחה שאת שומרת עלייך ... חיבוק ענק ענק
סוריקיטה יקרה שולחת לך חיבוק ורטואלי שתרגישי פחות לבד איתך, ינשוף