לשרון ומישהי בוקר טוב
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי לכן, בוקר טוב... מעניין פתאום איך הפך הענין לשלישייה, אבל זה יותר נוח כי במילא שלושתינו מדברות על אותו הדבר כמעט, אז חבל סתם להעמיס על הפורום. שרון - הזנחנו אותך קצת בזמן האחרון, ולי באופן אישי נדמה שלא קל לך. האי.סי.קיו לא כשיר אצלי בינתיים, אז אם בא לך לפרט פה קצת יותר מה קורה איתך, אני אשמח להתייחס ולנסות קצת לתמוך ולעודד. זה קשה רק לעודד אחרים בלי לקבל שום דבר בתמורה. בסוף מרגישים התרוקנות של האויר והכוחות. נתנו חתיכה מהלב, אבל לא קיבלנו חתיכה אחרת, שתשלים את החסר. אז אני פה עם חתיכה מליבי מיוחדת בשבילך, נצלי אותה, כרצונך, אם בא לך ומתאים לך. מישהי - כתבתי לך אתמול בלילה, זה נדחק לעמוד הקודם, את מוזמנת לדפדף ולקרוא, אבל בעיקר לעדכן מה ההתפתחויות, אם בא לך לשתף אותנו ולא קשה לך מדי. אני פה איתך לטוב או לרע, לשמוח ביחד או לעודד אם צריך ולהתחלק בקושי, גם אם את לא מספרת, ומעדיפה לשמור לעצמך. שיהיה יום מקסים לשתיכן, שלכן אביב.
היי אביב, בהמשך ל"נוסחת אי הוודאות" של הייזנברג/שרדינגר ( חסר רק החתול... סתם, סתם ) - גם אתמול לא נפגשנו! פרצו לו את האוטו... שוב זה נדחה, וצפוי להתקיים היום. נו, נראה... הודעתך אתמול באמת ריגשה אותי. אמנם, רק הבוקר קראתי אותה ( חבל שלא נכנסתי לפורום עוד אתמול, זה יכול היה לעודד אותי ! ). במיוחד היה טוב לקבל את הרעיון שלקרוא את דבריי שלי יכול לעזור, בזמנים הקשים. ייתכן שאת צודקת...בימים כתיקונם אני עושה את זה, בהצלחה לא מבוטלת. רק בימים רעים- כשהשעות הקשות תכופות יותר ולמעשה די רצופות, ללא הפוגות ביניהן - אז קשה לי להתמקד בחוזק, בכוחות שלי, בדרך הארוכה שכבר עברתי. בכל אופן- לא לדאוג: למרות האקס, הדאגה מהעתיד המקצועי והעייפות הקיומית בכלל- אני חזקה בימים האחרונים. חזרתי לאכול מסודר, שלוש פעמים ביום ויותר מתפוח (וכמובן, אין צורך לציין , commit אחר כך !! בכלל, מזמן לא היה ארוע של rollback. וכך זה ימשיך! ) איך את? קראתי שהאוטו לא התניע ... :-(( מה קורה לאנשים עם המכוניות שלהם לאחרונה... !! אבל נראה שאת לוקחת את הדברים ב'רוח ספורטיבית'. אני מעריצה אותך על היכולת הזו, לנסות לקחת דברים בקלות-עד-כמה-שניתן. אגב (אם מותר לשאול) - למה הלילה היה צפוי להיות קשה? משהו קרה, או "סתם" חמסין, יובש ומועקה בלב? את יודעת, אני לא לוחצת- אבל אני כאן אם תרצי לשתף. ואם לא- אני סתם שולחת חיבוק, שיהיה לך בסטוק לשעת חרום... אני יוצאת עכשיו לשעת ההליכה היומית שלי . זו עוד דרך שלי לפרוק מתחים, ולחזור סחוטה-אך-רגועה להמשך היום. יש לי יום חופש היום ( טרי-לי-לי, טרה-לה-לה ), כדאי שאנצל אותו למשהו חיובי! שיהיה באמת יום נפלא, ו... עוד נדבר! (ראי הוזהרת... :-))
למישהי מיוחדת, היי לך, את נשמעת מחוזקת ובמצב רוח טוב על הבוקר. מקווה שאני לא טועה אבל זה מה שעובר עלי מהמסך המוגבל הזה היום. כל הכבוד על האוכל, באמת, אני יודעת כמה זה קשה. קודם לאכול ואחר כך גם להימנע מה- rollback הכל כך מתבקש. אבל את יודעת שמשתמשים ב- rollback רק שהפעולה נכשלה מסיבה כלשהיא, שחוזרת שגיאה / error, ואצלך אין כשלון, יש רק הצלחה / success, אין שגיאות, יש נפילות, אבל אחרי הנפילה תמיד יש התאוששות / recovery, ואת תמיד שומרת גם גיבוי / backup לימים הקשים. אז איך המונחים המקצועיים שלי ? מי שקורה מהצד בטח חושב שאנחנו שתי מופרעות. :-) אני בסדר, אתמול היה לי קצת קשה, אחרי שלושה ימים של עיסוקים בלתי פוסקים, אתמול הגיע השקט המיוחל, וכצפוי עלו קצת מחשבות על אבא. שקט אבל קצת כבד. וגם ישנתי די הרבה במהלך היום, אז קצת פחדתי שהלילה יתארך לי בלי סוף ואני לא אצליח להרדם, אבל בסוף זה לא קרה. בסוף נרדמתי וישנתי כמו תינוקת, וטוב שכך, כי היום אני שוב במצב רוח "קרבי" ונכונה להתמודד עם הכל. והאוטו ? סתם שטויות, מה אכפת לי ? בכלל לא שלי. של העבודה. אני לקחתי מונית והגעתי לעבודה כרגיל, ושהם כבר ידאגו לכל השאר. לגרר, ולתיקון, ולכל מה שצריך. חוץ מזה, צרות של אנשים נורמליים תמיד משמחות אותי איכשהוא. אני יודעת זה נשמע מוזר. אבל אחרי שהייתי תקועה כל כך הרבה זמן בבולמיה, כל השאר מתגמד. אם הצלחתי להתגבר על זה, אז אוטו זו בעיה ? קשקוש, מכניסים למוסך, וזה חוזר מתוקן. לצערי, אותי אי אפשר להכניס למוסך ושיתקנו אותי ויחזירו אותי כמו חדשה, אני צריכה לעשות את ה"אוברול" בעצמי. :-))) ודרך אגב, אפשר בפעם הבאה להצטרך אליך להליכה ? גם אני מאוד אוהבת ללכת, בדרך כלל עם הווקמן שלי, אבל איתך נראה לי יותר כיף. קיבלתי את האזהרה שלך כהתחייבות, עוד נדבר, שלך, אביב.
שלחתי לך גם אימייל, תעדכני אותי אם הגיע או לא... שלך, אביב.