אודי פסיכולוגים באמת רוצים לעזור

לאנשים כמוני? אז תתחילו לעשות הסברה חברתית על אנשים עם רגישות יתר והסברה למניעת סטיגמה!! תתחילו להפיץ כמומחים שלא מדובר באנשים עצלנים/מפונקים/לא בוגרים ובטח שלא פחות אינטיליגנטים. אלא פשוט אנשים שהצורך הפיזיולוגי והמנטאלי שלהם לפעול מתוך קשיבות לקצב פנימי הרבה יותר גדול וקריטי משל אחרים ולכן התמדה בתוך מסגרות תעסוקה מרתיעות עבורם כי יש בהן הכרח להתאים את עצמך לדרישות חיצוניות שלא עולות בקנה אחד עם עקרון ההקשבה לקצב הפנימי ושהם חווים את הדבר כמאיים וסובלים שם סבל שהאדם הפחות רגיש לא חווה אותו ככזה . תתחילו להסביר שיש אנשים שבנויים אחרת . שזקוקים להרגשה חזקה שדברים מגיעים מתוכם, הרצון החשק והמוטיבציות לפעולה ולא מסוגלים לאלף את עצמם להתאמה עקבית ומאסיבית למסגרת שעבוד חיצונית כמו שעושים אנשים אחרים שכן עובדים במשרות מלאות ומוצאים בכך הגיון. תתחילו לפמפם מסרים לפיהם יש לכבד את השוני הזה בקרב אנשים ולא להחשיב אותם כבעייתים ונחשלים . וזה בכלל לא משנה מה הסיבה בעבר! אז נולדתי פג זעיר ואמא שלי לא החליפה לי חיתול טוב ולא עשתה לי רוורי ואבא שלי פינק גונן יתר וחיבל לי בעצמאות .. פאקינג וואטאבר. מה זה חשוב? היום אני האדם הבוגר שאני ואני חיה בתוך חברה שלא מבינה אנשים כמוני שהצרכים שלהם אחרים. רק אנשים כמוני מבינים אנשים כמוני, כי אנחנו חווים משהו דומה.. ואנשים כמוני כל הזמן במאבק איך להשתנות ולהיות יותר 'כמו כל האחרים'. אני אישית ויתרתי על המאבק. חיה אצל ההורים ולא עובדת. מבחירה!! אז למה שלא אהיה מסוגלת לומר זאת בקול רם וכל הזמן עליי לחשוש מגינוי או בושה בשל כך או להתפס כנחשלת ונחותה??? מה יש ביצעתי פשע?? פוליטיקאים כולם מושחתים גונבים ולא מתביישים בכלום. מסתובבים עם חזה מנופח בפריים טיים לא מתנצלים על כלום ולא מתביישים בכלום. מרשים לעצמם הכל. אז למה אדם שגר אצל ההורים כי אין לו כסף לשלם שכד וכי הוא שונא לעבוד קשה (ולא מעצלות!!)!! ולצערו לא נולד רוטשילד -צריך להתבייש ככ??? האם לא הגיע הזמן לעשות הסברה שתחסוך מאנשים כמוני בושה וסטיגמה חברתית? כאנשי מקצוע מומחים (אתם ככ אוהבים להציג את עצמכם כמומחים הרי) יש לכם מילה וכבוד בחברה לא? למה שלא תנצלו את זה כדי להסביר שגם לחיות עם ההורים בבית כשאין אופציה אחרת ולא מעוניינים לעבוד משרה מלאה זה אופן התקיימות לגיטימי ושלא לכולם מתאים אותו דבר.ושמדובר באנשים נהדרים שתתאים להם הרבה פעמים דרך עצמאית ויצירתית יותר או סגנון העסקה גמיש באוירה נעימה ולא נוקשה? בלי לקרוא לזה בשמות של פתולוגיות ואבחנות וחארטה. פשוט תסבירו את האמת!! שלא כולם אותו דבר ולא כולם גם אמורים להיות אותו דבר ושזה בסדר!! שזה לא אומר על אנשים שזקוקים לפעול מתוך קשיבות לקצב גופם ונפשם במקום כל הזמן להתאים את עצמם החוצה - שום דבר רע או נחות. בטח אם נגיד בוחרים לא להביא ילדים ומוותרים מראש על האחריות הזאת (כנראה שלהביא ילדים זה טוב רק לעשירים ולבעלי משאבים. כי היתר צריכים לשלם בחיי שעבוד לארגונים ולמעסיקים - איכס על העולם הזה). אולי תפסיקו להחשיב בחירות של אדם כמוני כדבר פתולוגי ופשוט תתחילו לכבד אותנו?? נמאס לי כבר מטיפוסים נרקיסיסטים מנופחים שתופסים עליי תחת ומזלזלים בי כי 'אז מה את עושה ככה כל היום בלי לעבוד?' או 'איך אפשר בגילך גרה אצל ההורים'? 'אני עובד ממש קשה. ואת מה את עושה?' הדבר האחרון שקיבלתי בטיפול פסיכולוגי הוא הבנה לצרכיי או כבוד לבחירותיי. ביזו אותי ותו לא. רוצה לעזור לאנשים כמוני? סבור שגם לי מגיע לחוש ערך עצמי בריא בתוך החברה הזאת לא פחות מ לך? אז תתחילו לתת לגיטימציה לאופן הקיום של אנשים כמוני בחברה הזאת ולייחס לבחירה כזאת יוקרתיות. חה! תתחילו לעשות הסברה נגד סטיגמה. תנו אישור שזה בסדר להיות רגיש יותר. שלא כולם חייבים לעבוד אותו דבר ולתפקד אותו דבר. מה זה צריך להיות שמטפל מתנשא על מטופל? איזה מן דבר זה?? מה החוצפה הזאת בכלל? שבן אדם חושב את עצמו נעלה יותר על אחר רק כי כושר התפקוד שלו גבוה יותר ואינו זקוק להצמד לקשיבות פנימית כמו שאנשים רגישים חווים שזקוקים. תפסיקו כבר. תפסיקו כבר עם זה!! עד מתי נחיה בעולם שבו 'המומחים לנפש' הם האחרונים להבין איך באמת אפשר לסייע לאנשים כמוני ורק עושים עלינו ניסויים מטופשים של תיאוריות והמשגות שאתם ממציאים לעצמכם על בסיס צרכים של תינוקות בני שנה שמנסים ליישם עלינו תמורת הון תועפות לכל שעה. די! בגרנו כבר. תעזרו לאנשים הבוגרים שאנחנו לחיות בעולם פחות סטיגמטי ולהשיב את כבודנו האבוד! ערך של בן אדם לא נמדד רק לפי כושר התפרנסות ותפקוד. די! ואל תגיד לי לקבל את עצמי שעה שאני חיה בתוך חברה שממשיכה בלי סוף עם שיפוטים שכאלה. גם את ההשקפות של החברה הזאת צריך לשנות. אני לא חיה בואקום. תעזרו אתם הפסיכולוגים לשנות בכך שתפסיקו להגדיר את הבחירות שלי כפתולוגיה!! יש לי סיבות לבחירות שלי והן לא פאתולוגיה! הן שילוב בין עוני לבין צורך עמוק ובלתי מתפשר להקשיב לעצמי לגוף שלי ולחושים שלי ולנפש שלי ולהיות באיזון ולא בחוויה של ציות בלתי נגמר החוצה למעסיקים או שעות עבודה ודרישות וציפיות חיצוניות!! אז איך יתכן שהייתי בטיפול פסיכולוגי וניסו לדרוש ממני שם להקשיב לא לעצמי אלא למטפל?? והחדירה לי את הסמכות שלה. זה טיפול זה?? לא. זה לא טיפול. זה בולשיט של אנשים שיש להם צורך לתפוס את עצמם מלמעלה על פני אחרים ולהתיימר לדעת מה ואיך נכון וצריך. לא לכל אחד נכון וצריך אותו דבר. אני רוצה לחיות בעולם שמכבד את ההבדלים האלה ולא שופט אנשים כמוני כחלשים או פחותים!! די!! ככ קשה לי לקבל את עצמי בגאווה ועל מה?? על לא עוול בכלל. על שום עוול. רק כי יש ציפיות וסטיגמה לכל מי שלא עומד בציפיות. מקומם!! מקומם שמענישים אותי ככה ושמאשימים את תחושת הערך שלי ככה. מקומם שלהגיד 'אני מובטל כרגע' זה איזה מקור לבושה ענקית כאילו שאני ממש ממש לא בסדר והכי מקומם שפסיכולוגית קלינית בכי-רע גרמה לי להרגיש את הדברים האלה!!! במקום שתעזור לי לקבל ולאהוב את עצמי!!

מניחה שזה בנפשם. אבל קיים תנאי הכרחי והוא שיתוף פעולה מצד המטופל. וחשבתי לי - ממש כמו החתולים שאני מצילה. הם, החתולים, חייבים באיזה אופן לא להתנגד לחלוטין באופן אלים או הודף, וגם להם יש אחריות לבחור בחיים ובהתמסרות, הגם אם איטית והדרגתית. הגם אם מתוך קונפליקט. סוריקטה