מיכל וסוריקיטה יקרות

קראתי אותכן שם למטה מודה לכן מאוד מאוד יודעת כמה רגיש ונפיץ הכתיבה על הנושא הזה גם עבורכן, מאוד מעריכה את המאמץ. יש לי הרבה מילים להגיב אבל הם מבולבלות וכואבות .... אז רק להגיד לכן תודה ושקראתי חיבוק לכן

המילים שצרבת בי, אמא המשיכו לחפש אהבה או מקום לאהבה או צל של רגעים בהם הייתי טובה וממבטך שהתרכך ידעתי שעלי להיות טובה עוד יותר כדי שהאהבה תוכל להשאר

חותך בבשר החי בדיוק ....כואב כל כך ומה שלומך יקרה , שמחה שהפצעת ואת כאן...

הי יקירתי, רק כשתוכלי. ואם וכאשר תרצי. ממש. 💗 סוריקטה

המון מחשבות אלייך ... כואב ועצוב לי איך שאת עובדת כל כך קשה....מגיע לך יותר המון שעות ועבודה לא קלה כבוד על הסבלנות .. יקרה אהובה ,זה שדיברת גם עם בשבילו זה נפלא . אני הלכתי ללמוד בשבילה והיא ידעה את זה ודחפה ואני מודה לה על כך כי זה היה חלום חיי.. יש משהו בדחיפה שלהם מאזור הנוחות . לפעמים אני ממש מבקשת מזו הנוכחית שתדחוף אותי לפחות בנוגע לגוף ...שלא אגיע למצב של אבוקדו ... ואני יודעת שזה קשה אבל קחי את העבודה הזו כתרגול להגיד להעז להיות ...ומאחלת לך שהאור והניסים של החג הזה יעטפו אותך ואולי בכלל תחשבי על שינוי כיוון למשהו מתגמל ומרחיב את הלב . אתך מכל הלב מחבקת ❤

מקווה שיעלה . חיבוק בנתיים 😊