שירה יקרה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

23/11/2017 | 17:44 | מאת: אביב 22

חשבתי עלייך היום ... על כמה קשה להחזיק את כולם לגדל משפחה וזוגיות , לעבוד לתפקד כמה אנרגיות זה לוקח בואי לכאן יקרה בלי מילים ...בואי להיות לקבל כוחות , להמשיך אתך באהבה ואת יודעת המטפלת הקודמת שהייתי אומרת לה שעייפתי היה עונה סימן שעבדת .... בשבילך - הרבה הרבה שלווה מגיע לך ....הלוואי והסופ"ש יביא ממנו קצת https://www.youtube.com/watch?v=XtQMdVyNlx8

24/11/2017 | 11:40 | מאת: סוריקטה

הי שירה, יש לי מעין תחושה כזאת שאביב מבינה אותך מכיוונים משותפים לכן, שאני, אולי פחות מכירה. יפה לראות את העטיפה, אביב, שאת משרה כאן. ושירה, השם כל כך הולם. לקרוא אותך, כמו לקרוא שירה. ואביב, למשמע המשפט שרשמת על עייפות - העייפות שלי, הקריסה לעייפות, כן, היא מעבודה (קונקרטית עבודה), אבל איני יכולה כנראה להכניס תכנים אחרים מרחיבים לנפש, וזו הבעייה העצובה. אולי עוד כיוון למחשבה. שלכן, סוריקטה

26/11/2017 | 08:23 | מאת: שירה2017

אביב אהובה, המון תודה שחשבת עלי ונגעת. איתך שירה

26/11/2017 | 14:05 | מאת: שירה2017

תודה על המילים הטובות והחמות שלך. לאביב ולי יש כיוונים משותפים וגם לך ולי, שתינו חגגנו יום הולדת עגול, אנחנו בנות אותו גיל, שמבחינה נשית מביא איתו סממנים לא פשוטים. העייפות כבדה ולא רק מעבודה. הלוואי שתצליחי להכניס תכנים מרחיבי נפש. בדמיוני אני רואה אותך יוצרת וכותבת... היתה תקופה שאת אי השקט ניסיתי להמיר בסריגה, שיש בה מן היצירה והסיפוק. אני חושבת שסרגתי את עצמי לדעת... צעיפים צעיפים ועוד צעיפים וגם אפודות לילדים. שלכן שירה

26/11/2017 | 16:00 | מאת: אביב 22

כתבתי מגילה ומחקתי פוחדת שזה יסגיר אותי . אוהבת אותך ..

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית