למימה מימה מימה מימה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי מימה, הממ..מה שלומך? תדעי שחסרת לי כאן. אני די אוהבת לקרוא את ההודעות שלך לפעמים, מבינה שהן מבטאות הרבה כאב, ואולי קצת לא יפה שאני לא מתייחסת אליו, אבל יש בהודעות שלך המון אינטליגנציה ונראה שאת בחורה עם יכולות מאוד גבוהות. אני אוהבת את זה בך. מזדהה קצת עם התחושות שלך כלפי המטפלת ההיא. גם אני , כמוך, קצת מתוסבכת ומסתבכת עם דמויות נשיות. אז מה? הכל בגלל אמא? בנוסף מה שמושך את תשומת ליבי אצלך זה היכולת שלך לכתוב על קשר גם גברים (האקס נגיד ) באופן מאוד חופשי . אבל זה לא באמת חופשי, אלא קצת מנותק. כאילו לצמצם את הקשר שלך איתו רק לקטע פיזי. את אהבת אותו? הרגשת אליו משהו? לא מתכוונת לפנטזיות הצלה, או לשאיפות שהיו לך כלפיו אלא לרגש ממש טהור בלי שום דבר מסביב. נראה שברגע שתרגישי אז אולי הוא כן ירצה להישאר ולא יחפש רק עניין פיזי בך. בדרך כלל קשר עם אנשים הוא הדדי. אגב, גם לי יש חרדת נהיגה כמוך ואני גם לא בחורה עשירה ואין לי הרבה כסף. הנה עוד דברים משותפים בינינו. לנסוע באוטובוס זה גם סבבה. והרבה כסף זה סתם דאגות :-)
כן הרגשתי אליו. בדימיוני עדיין מרגישה אליו. ל'אליו שבדמיוני'.... ככ הייתי רוצה תיקון ממנו אבל זה לא יקרה. הוא מעולם לא אהב אותי רגשית... אני בספק אם הוא בכלל מסוגל לאהוב מישהי ככה. לא בטוח חייכתי מההערה שלך לגבי חרדת הנהיגה והכסף... :)