היי מיכל.......................

הי מיכל, כן, אני סיפרתי לה והתעלמתי ממנה אחר כך (התביישתי ממנה) והיא מאוד נפגעה (ובצדק) יום אחד היא פשוט צעקה שנפגעתי ושיש לי בעיות ושאני צריכה טיפול . היא אמרה שאני אדם לא נחמד, ושיש לי בעיות באינטימיות ושאני קיר אטום , היא אמרה שיש לי חרדות , שהיא לא חברה שלי ושאין לנו על מה לדבר. התביישתי מאוד כי גם היו בנים מסביב . אחרי שזה קרה ניגשה אליי מישהי אחרת במשרד ואז ניגשה עוד אחת והתחילו לשאול אותי שאלות. פשוט רציתי להתחבא מתחת לשולחן ולא לצאת. הלכתי לבכות בשירותים. אני יודעת שאותה בחורה לא עשתה את זה מרוע. היא באמת התפוצצה עליי מכעס שלה בגלל ההתעלמות שלי ולא מכוונה לפגוע. אבל הצורה הפומבית שבה היא דיברה על דבר אישי שלי והטון שלה ערערו אותי לגמרי. אני מרגישה מעורערת בכל פעם שאני רואה אותה ואני רואה אותה כל יום. לא יודעת, אני מרגישה חשופה. כאילו שיש לה יכולת להסתכל עליי ולראות את כל הפגמים שבי. ואני לא מצליחה להסתתר מהמבט שלה. אני מפחדת ממנה מאוד. מיכל, אני יודעת שהיא אמרה עליי דברים נכונים. באמת יש לי בעיות וקשיים. אבל הדרך שבה זה נאמר , הרגשתי מותקפת. היא גם אמרה לי אחר כך שהיא יודעת שהיא מאוד ישירה ויש אנשים שחשים בכך איום. גם נפגעתי שהיא אמרה שאנחנו לא חברות. הרגשתי דחויה ולא רצויה. היא מצידה פגועה וכועסת עליי . מרגישה שאני מענישה אותה עם היחס המתעלם שלי. וככה זה נמשך וכרגע אנחנו לא מצליחות להתגבר על זה. וחבל כי אני באמת מחבבת אותה, ולא סתם רציתי לספר דווקא לה. הרגשתי קרבה אליה.

עצוב..אולי תנסי דרך המייל לכוב לה? או מכתב כתוב? בכל זאת את מחבבת אותה..להבדיל ממך אני ספרתי לחברה שדווקא אנחנו בקושי מתראות פעם פעמיים בשנה...גם לי היה קשה ליצור איתה קשר אחרי וחשבתי שהיא לא תרצה בכלל להתחבר ואני שקופה מולה..אבל בסוף דברתי על הקשר איתה עם המטפלת ויצרתי קשר והבנתי שהיא בכלל לא כעסה עליי רק לא ידעה איך ומה לומר...חידשנו קשרים. מקווה שתוכלי לגשת אליה ולהסביר הכל...רוצה שתדעי שאין לך במה להתבייש שאת עם בעיות ושנפגעת!!! את לא אשמה בכך!! וכזו את. חבל שזה יצא בצעקות ועלבון..אני חושבת שאפשר לתקן. כל עוד הנר דולק...נסי דרך המייל יהיה קל יותר במכתב ולא פנים מול פנים. בהצלחה יקרה! אני כל כך מבינה את ההרגשה הזו של שקיפות...איתך.