היי סוריקטה...............

סוריקטה יקרה :-) את יודעת, אני מרגישה קצת חופרת על העניין הזה. אבל כבר מכירים אותי כאן נכון? ואני לא מניחה לנושאים בקלות :-( עדיין לא סיפרתי למטפלת שלי על כך שניסיתי להשלים (היה חג ולא נפגשנו) ברגע שאספר, אז זה בטח יהיה נושא הטיפול שלנו לשנה הקרובה. אבל אפשר לכתוב על עוד משהו (אבל ממש קטן)? אבל הוא קצת מוציא אותי רעה המממ, בסיום השיחה שהייתה לנו , היא ניגשה מאחוריי לחבק אותי ואני פשוט הזזתי לה את היד. אני חושבת שהיא ממש נפגעה ואני מאוכזבת מעצמי עד מאוד כדאי שאדבר איתה על זה? מה להגיד? האמת היא שפחדתי שאם היא תחבק אותי אז היא תרתע ממני.

הי מיקה חמודה, מניחה שתדברו על הנושא באמת בשיחות, ובראייה של תמונה נרחבת. מוכר גם לי מאד הקונפליקט בין רצון לקירבה לבין הדיפה וריחוק. מניחה, שכל כך היית חרדה שעמיתתך תרתע, כך שיצרת בעצמך מצב כזה של הרחקה, עוד לפני שבדקת אם המציאות תואמת. דומה להתנהגות בהינתן חרדת נטישה. ואולי את ממשיכה ובודקת. בטיפול - אפשר בדרך כלל לתקן. מול העולם בחוץ, כנראה, שלפעמים מסובך יותר. מעניין שכל זה קרה בזמן חופש מהטיפול. אולי במקום להתרחש וליישם בחדר המוגן של השיחות. אלה רעיונותיי. כולן מוזמנות להוסיף. זוויות הראייה שלנו יכולות להשלים (מילה נחמדה בהקשר המדובר) עוד. שלך, סוריקטה