בכי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

27/05/2001 | 14:29 | מאת: רעיה

מאז מות בעלי לפני מספר שנים שנים אני מרבה לבכות ופעמים בכי תמרורים. חבר קרוב בן זוג? חדש שאני אתו,אליו אני נמשכת והחברות טובה בינינו יוצא עם אחרות לפי תחושתי, אני מרגישה בזאת בגידה . ההקבלה בין התחושה להיות נבגדת אם במות בעלי ואם בדרך האחרת פעמים רבות גורמת לי לדכאון ואני פורצת בבכי. באלו כלים אני יכולה להתמודד כדי לצאת מזה.

לקריאה נוספת והעמקה
27/05/2001 | 17:57 | מאת: adi

שלום רעיה, זה לא קל להחליט על פרק ב' בחיים. אולי את גם עורכת מעין השוואות בין פרק א' לפרק ב' (יכול להיות שזה קורה לך שלא במודע?( אני על כל פנים יכולה להגיד לך, שלאמא שלי היה קשה מאוד והיא לא עשתה פרק ב'. עדי

28/05/2001 | 05:47 | מאת: טלי וינברגר

רעיה שלום רב, את מתארת קושי והתמודדות מורכבת. איבדת בעל לפני כמה שנים, ואת חשה מעבר לאובדן ולצער הגדול, גם את תחושת הבגידה. את מתארת שגם היחסים עם בן הזוג החדש גורמים לך תחושה דומה. האם ניסית לדבר על כך עם בן זוגך? להערכתי חבל להשאיר את הדברים במצב בו את משחזרת את התחושה שנשארת עם מות בעלך. עליך לדבר עם בן זוגך ןלהבהיר לו את תחושותייך והקושי שלך עם התנהגותו. מעבר לכך, נראה גם כי את עדיין נמצאת במובן מסויים בתהליך של אבל על מות בעלך. אני מציעה לך לפנות לטיפול פסיכותרפויטי. הטיפול יוכל לעזור לך להתמודד עם התהליך הזה, עם תופעת הבכי שככל הנראה מתלווה אליו גם מצב רוח מדוכדך ועם הקשיים עם בן הזוג החדש. אם תיהי מעוניינת, אוכל לסייע לך במציאת מטפל. בברכה, טלי פרידמן

29/05/2001 | 17:50 | מאת: רעיה

שלום רב, חן חן על התגובה המהירה. אשמח לקבל מס. טלפון. אגב, האם קופת חולים נותנת שירותים מסוג זה? אם כן למי צריך לפנות.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית