במבי יקרה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
את יודעת במבי קראתי אותך שם למטה .... גם אני מוצאת את עצמי לעיתים קרובות חושבת איפה הילה , נטע , סנופקין ....ומעבר לדאגה עולה בי גם כעס שהן בחרו להעלם להן ולא להשאיר איזה הודעה שתסביר ...מה שמעיר את הדפוסים הדפוקים שלנו ישר לחשוב שחורות .. אני דווקא חשבתי על הילה הבוקר וחשבתי לי שהיא בטח סיימה את הלימודים ..ואולי גם את הספר ומעניין מה עם המשפט מול אבא שלה ...היא צמחה ועשתה המון דברים ועוד קודם לשידרוג נכנסה לכאן פחות...אז אוףף מותר ...לא ועם כבר נוגעים בדפוסים דפוקים אני חושבת שכשאנחנו מביטים בטיפול צריכים לראות מה כן עשינו ולא מה עוד נותר לעשות כי וואלה הגינה שלנו מלאה בעשבים שוטים מהסוג החזק ביותר ... מסכימה עם סוריקטה שיש דברים שכנראה ישארו כי זה הגרעין שנפגע אבל המון המון דברים גמישים וניתנים לטיפול ... וכן בצורת הטיפול של האנליזה הרבה יותר קשה פרידות וחופשים כי זה כמו ארבע או חמישה שבועות אצלי - ארבע חמישה מפגשים ..וכן המוות של אבא עוד יותר חידד את חרדת הנטישה ואת החסר ...ואיתם את החרדות והקושי ... תוסיפי לזה את ה"העלמות הפתאומית" של אודי ושל כולנו כאן ...ונו..את לא חושבת שאת דורשת מעצמך קצת יותר מידי .... מה היית אומרת לי עם הייתי אומרת שזהו אני לא ברת טיפול ורוצה לעזוב ... אתך שבוע חדש וטוב יותר
את יודעת ? ראיתי את עץ התודות והשמחה שפתחת ..רציתי לכתוב אבל לא הצלחתי... בשבוע שעבר ממש רבתי עם אמא צביה על הנסיעה שלה... די השתגעתי.. גם אמא צביה אמרה לי פתאום שזו פעם ראשונה שהיא נוסעת אחרי שאבא שלי נפטר.. אחרי שהיא אמרה את זה הרגשתי גל של כאב שאי אפשר בכלל לתאר... אנחנו נפגשות ארבע פעמים בשבוע, וזה הפך למשהו כל כך רגיל.. המון פעמים אני מגיעה אליה בפיג'מה.. אם היית אומרת לי שאת לא ברת טיפול לא הייתי מקבלת את זה בגלל שאת מאוד מאוד מחויבת.. אפילו פה בפורום את מאוד מאוד מחויבת... את אדם מקסים אביב.. מתה לדעת מה את לומדת... שלך-במבי.
אני מחוייבת את הולכת לטיפול 4 פעמים בשבוע במשך שנים ...זה לא האמא של המחוייבות !!!!!! וכאן בפורוםאת לא מחוייבת .. לדעתי את מוציאה דרך אמא צבייה כעס על המוות של אבא .על פרידות על נטישה .. כן ויש בך המון פחד ..פחד קיומי מהלבד .אולי כי כולנו גם סומכות כאן שהמטפלת בחופש אודי כאן ופתאום גילינו השנה שהכשלים הטכנים כאן מונעים לפעמים כניסה ...אבל צריך לזכור שבסוף דברים מתייצבים ונרגעים ....(אודי אחד המשפטים המופנמים 😊) ובקשר לעץ זה מה שיפה בו ...תכתבי אפילו מיליה אני כאן .. את לא חייבת וזה בסדר גם אם לא אבל לפעמים מילה אחת עושה את ההבדל ....אתך