לאנג'ל

אני מצטערת שסיימנו את השיחה בכעס. זה לא היה אמור להיגמר ככה. ואולי כן בחנתי אותך במידה מסויימת, אבל הנחתי שאת כמו כולם ותנטשי מהר.. וצדקתי. אני מצטערת אם את חושבת שאני משחקת בך בצורה כלשהי.. פשוט אני כל כך מתורגלת, אנשים עוזבים מהר, אפילו את אמרת את זה פעם. לפעמים את נותנת תחושה שאת לא מבינה אותי. וקשה לי עם זה. את מבינה, אפילו את לא מבינה אם אני גורמת לך נזק או לא. אני לא בטוחה שאני מוכנה לקחת סיכון על חשבון אחרים. ולמה שבכלל תרצי להיות בקשר עם מישהי כמוני? תחשבי על זה... ממש נחמד להיות חברה שלי מישהי שכל שני וחמישי רוצה להתאבד. את יכולה להיות עם אנשים טובים בהרבה ממני. אמרתי לך, אני סתם לוזרית. אולי במידה מסויימת אני מצפה שתביני אותי ולא שתטיפי לי מוסר אם כבר ההיפך שתהיי לטובתי ולא נגדי כמו כל השאר. ואולי כן, אני מצפה שתעודדי אותי, ואני עדיין לא בטוחה למה. ובקשר לשבוע הבא.. ציפיתי שתגידי שאת תומכת בזה. אני מצטערת שאני משגעת אותך, אבל אני בעצמי לא בטוחה מה קורה לי ומה אני אמורה לעשות. ואין מי שידריך אותי לאיזה כיוון לפנות. ואני מאמינה שאני מבלבלת אותך גם עם החוסר החלטיות שבי. אם תשימי לב.. אני רוצה לנתק את הקשר אבל זה חשה יותר ממה שחשבתי.. זאת ההודעה המאה שלי אליך להיום. אני אפילו לא בטוחה מה רציתי להגיד לך בהודעה הזאת. אולי רק לבקש סליחה. שלך, ע.

אני לא נטשתי מהר כדברייך.לא ענית לי שם,התנתקת-אז כתבתי לפה התהיה לגבי האימייל,לגבי מה שאמרת בקשר לשבוע. "מחקתי" לדברייך את מה שכתבת. אני מבינה שמשהו עובר עלייך.תספרי. אני כאן כדי לדעת. ואני לעולם לא אצדיק את מה שאת מתכוונת לעשות שבוע הבא. במיוחד שאת מתכוונת להשאר לבד עם ההחלטה בהרגשה ש"מיצית את הנסיון שלך". פעם כתבו לך משהו שהטריד אותך לחיוב. אז תאמרי לי מהו-ואני אהיה על תקן היומן שמזכיר לך שוב ושוב. אוהבת אותך, אנג'ל.