בועה בים סוער.. .

כותבת מוחקת ושוב ושוב במשך שעות.... לא מצליחה לזקק ולתת מילים למה שמרגישה למה שצריכה /רוצה . מגיבה לכולן בראש בלב והמילים כמו מסרבות להיות .. אולי אני זאת שבמקום שמסרב להיות .. מאבק של נראות והעלמות .. עוברת תהליך הזוי שמשאיר אותי מבודדת ... אני לא לבד אבל אני בבדידות ,בעצב בכאב בשגעון בפחד ממה וממי שאני ... אודי השבוע היה קול אחר בחוץ לכמה דקות . הקול המפחיד הגברי המשתק שעד היום נשמע רק בראש היה בחוץ ...דיבר עם המטפלת בפגישה ...מבחינתה זה השג מבחינתי לא יודעת ,זה מפחיד ,זה הרגיש הזוי כמו בתוך טראנס ...אולי אני חייזר, אודי אני משתגעת ... יודעת ומבינה שזה התהליך והאמת הפחד שלי הוא מה יקרה עם הוא יגיב בכעס או באלימות למרות שמעולם לא פגעתי באיש בצורה אלימה פיזית ,שתיינו יודעות מה כן יכול לקרות עד כמה אני מוחקת מילולית ..כל כך מנותקת מהחלק הזה והוא כל כך נרקסיסטי שלא יודעת איך אגיב ...לא רוצה לפגוע במטפלת לא רוצה להיות במקום הזה ...איך אצליח לשלוט על חלק ממני שאני כל כך לא מחוברת אליו שכשהוא מגיע אני משותקת ברמה שאפילו לנשום לא יכולה וכל הגוף הופך לאבן .. אודי שומעת אותך אומר .אביב זה תהליך תני לו זמן את תצליחי ואוףףף לא מאמינה לזה ... אולי עדיף לא לתת לו לצאת בכלל ...לנעול אותו בראש ..פרוק לצורך חיבור...כבר לא בטוחה שמאמינה בזה . אודי אתה יכול להסביר לי יותר ...

אביב יקרה הלוואי שהיה לי את התשובות אבל אין אני כן מאמינה כמו שאת כל הזמן מזכירה שריפוי הוא תהליך וכן מומלץ לתת מקום לכל חלק. אבל מה עם חלק כועס ואיבוד שליטה?? מרגיש לי שאת לא באותה מקום שהיית בעבר.. שיש יותר נוכחות ויכלות לקחת " פיקוד"😊 אני מאמינה בך ובדרך ותהליך שאת צועדת בו.. יחד עם המטפלת שלך תמצאי דרך לתת מקום גם לכעס. אוהבת